הכירו את משפחת עאמר מכפר קאסם

משפחת עאמר

ההורים אמין – חשמלאי מוסמך, עצמאי; אימאן – מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים.

הילדים מרים בת 13, רואן בת 11 וחצי, מוחמד בן 5 וחצי.

כפר קאסם המשפחה שלנו פה מדורות קדומים, דור אחרי דור גרו פה. כל האדמות בירושה, נותנים חלקה לבנים והם בונים עליה את ביתם. פעם היה כפר קטן, היום אנחנו כבר עיר.

דברים אהובים אנחנו אוהבים טיולים עם אתגרים, טיולי שטח, אטרקציות. אנחנו אוהבים פעילויות שאוספות את כל המשפחה יחד ומתאימות לכל המשפחה.

על השולחן קציצות וספגטי.

הלידה של רואן ההיריון  עם רואן היה תקין, כמו כל היריון. אחרי הלידה – ביום השני, במחלקת היולדות, הרופא רצה לדבר איתי. הוא אמר לי שהם חושבים שיש בעיה כלשהי לתינוקת, ראו התכווצויות בעיניים. לא חשבו שהבעיה בעיניים וביקשו שנבוא למעקב בעוד חודשיים.

במהלך החודשיים האלו שמתי לב שרואן מזיזה את העיניים יותר מדי, אני חשבתי שזה לא בסדר אבל כולם אמרו לי שזה בסדר כי לתינוקות לוקח זמן למקד את העיניים.

לאחר כחודשיים עשו לרואן בדיקות עיניים, אפילפסיה ועוד כל מיני בדיקות בבית חולים שניידר. בסוף קבעו שיש לרואן ניסטגמוס שנובע מבעיה ברשתית.

גן אלי"ע הסביבה שלנו לא הבינה למה אנחנו שולחים את רואן לשם. לא הבינו שיש לה בעיה והיא צריכה יותר מעקב וטיפול. אנחנו החלטנו שנעניק לרואן את הכי טוב שאפשר. בהתחלה הלכתי איתה כל יום שני, ומגיל שנה וחצי היא נסעה בהסעה לשם לכל השבוע עד גיל שש.

בתי ספר רואן משולבת בבית ספר רגיל. יש לה סייעת צמודה ומורה תומכת שעוזרות לה.

התמודדות בשנתיים הראשונות היה לי קשה לקבל את זה. קיוויתי וחלמתי שכמו כל אישה, גם אני אתחתן, אוליד ילדים בריאים ולא חלמתי שיקרה לי משהו כזה. בעלי היה הפוך ממני, אמר כל הזמן שיהיה בסדר, אבל אני לא קיבלתי. היה הרבה בכי וקשיים בהתמודדות, קושי להציג את רואן לאנשים מסביב. אם היו שואלים אותי מה יש לה, אני הייתי אומרת שהכול הסתדר.

לאט לאט התחלתי להיפתח, להיפגש עם עוד הורים באלי"ע שיש גם להם ילדים עם לקות ראייה, קיבלתי תמיכה, וקיבלתי מקום להביע את הרגשות שלי.

התחלתי לראות שיש עוד ילדים שדומים לרואן, במצבים שונים ממנה ולפעמים מורכבים יותר. הפנמתי את המצב, קיבלתי אותו ועבדתי על עצמי וההרגשה שלי השתפרה פלאים.

ההתפתחות כל שלב שהיא עשתה, כל צעד שהיא התקדמה, ירדה לי אבן מהלב. רציתי שהיא תתפתח טוב. כשהיא דיברה, כשהיא הלכה, הרגשתי יותר ויותר טוב. החיים התייצבו והיא התפתחה בצורה תקינה והתחלתי לשתף יותר אנשים, להרגיש יותר בנוח ובחופשיות.

רואן ילדה רגישה וחכמה. היא נותנת לי חיזוקים כל הזמן. היא לא מתלוננת, מתמודדת יפה, מסבירה בלי להתבייש מה יש לה ונותנת לכולנו כוח.

נקודות חוזק ההתמודדות הזו חיזקה את המשפחה, את הקשר שלנו כזוג ואת כולנו יחד.

מוזיקה כל החיים רציתי למצוא מקום שרואן תהיה חזקה בו. כשרואן הייתה בת 4 וחצי, חיפשתי באינטרנט מורה לפסנתר. ניסינו כל מיני מורים אך ראינו שרואן צריכה מורה שיש לו ניסיון בללמד ילדים עם לקות ראייה. עד שמצאתי את נחמה, פנסיונרית שלימדה ילדים עם לקות ראייה והיא הסכימה ללמד את רואן. לקחנו אותה במשך שנה לשיעורים אצלה. לאחר מכן, אני הייתי כבר בהיריון, אז היה לי קשה לנסוע איתה כל שבוע.

היכרות עם אופק לילדינו חברה שלי שפעילה בעמותות התקשרה אליי וסיפרה לי על אופק, אמרה לי שזו עמותה מצוינת עבור רואן. נרשמנו כחברים וראינו שיש את התוכנית "חלומות מוזיקליים". קיבלו את רואן לתוכנית ועזרו לנו כספית בשיעורים. זה חיזק לנו את המוטיבציה שרואן תמשיך ללמוד. מצאתי בהפתעה מורה בשם מירי, שעובדת עם נחמה. עכשיו רואן לומדת כבר שלוש שנים ברצף ואנחנו מאוד מרוצים.

המוזיקה עבור רואן בהתחלה המוזיקה שימשה כתחליף לכך שרואן לא כותבת. אח"כ רואן התחברה לזה, החשיבה שלה התפתחה, השמיעה שלה השתפרה, הכול התחבר והיא מצאה את עצמה מוכשרת בזה. יש לה זמן חופשי בבית, אז היא מנגנת המון. כל רגש שיש לה היא מוציאה בנגינה.

כיום ככל שרואן גדלה, הראייה שלה פוחתת. בהתחלה היא ראתה קצת. היום לקות הראייה קשה, על גבול העיוורון. היא רואה בעיקר צללים.

הסביבה בהתחלה סיפרתי רק לאימא שלי. עם הגדילה שלה, התחלנו לספר למשפחה הקרובה ולחברים. היה מאוד קשה לחשוף אותם לזה כי הם לא מכירים את זה מלפני כן. לא מוכנים לזה. אבל כולם תומכים, עוזרים ואומרים מילים טובות. היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, אוהבים אותה ומבינים אותה.

רואן הולכת כל שנה לבתי ספר ומספרת על עצמה. מזמינים אותה לפעילויות והרצאות. גם התלמידים שלי מכירים אותה ושמעו אותה. זה מחנך אותם להיות טובים עם הנתונים שיש להם. תראו איך היא הצליחה, יש לה חיים מוצלחים, היא מחוננת, אז גם אתם יכולים. יש לכם את כל מה שאתם צריכים. היא דוגמה לתלמידים.

האושר שלנו להיות אחד עם השני, להרגיש טוב, להיות בריאים, שהילדים יהיו שמחים אחד עם השני, שיקבלו אחד את השני. שיצליחו בחיים ויהיו מסודרים.

אופק לילדינו עוגן עבורנו. תומך ונותן לנו גב. איפה שאנחנו צריכים, אנחנו מוצאים תשובה שם. בכל התלבטות. תמיכה, עזרה, משפחה, מבינים אותנו ויודעים מה הצרכים שלנו. שם אני מוצאת את עצמי, את רואן ואת המשפחה.

חלומות החלום שלי שרואן תלמד מקצוע, שאהיה בטוחה שתהיה עצמאית בלי עזרת ההורים, שתנהל חיים לבד כמו כל ילדה בוגרת. וגם שאר הילדים, שיצליחו בחיים וינהלו חיים עצמאיים ללא תלות.

מסר לסיום מאחלת לכל משפחה שיש לה ילד עם לקות ראייה או עיוורון שיהיו חזקים, שיקבלו את הילד שלהם, שיחפשו כל דרך שתאפשר להם להתקדם, שיתמכו בילד.