מידע על לקויות ראייה

כיצד פועלת העין?

העין מתפקדת בדומה למצלמה. הקרנית (השכבה הקדמית השקופה של העין) דומה לעדשה של מצלמה. מאחוריה נמצאת הקשתית (החלק הצבעוני של העין). האישון (הפתח שבמרכז הקשתית) משתנה בגודלו וקובע בכך את כמות האור הנכנסת.

מאחורי האישון נמצאת העדשה הגבישית. באופן נורמאלי העדשה שקופה. העדשה נתונה בתוך קרום הנקרא קופסית העדשה או כיס העדשה. העדשה והקרנית ממקדות יחד את אלומת האור (כמו עדשת המצלמה) על הרשתית.

הנוזל הזגוגיתי הוא חומר דמוי ג'ל שקוף הממלא את החלל שבין העדשה לרשתית. הרשתית המכסה את המשטח האחורי של העין היא מעין סרט במצלמה. חלק מסוים ברשתית נקרא מקולה. חלק זה מכיל תאים מיוחדים המאפשרים חדות ראייה טובה. העין כולה עטופה בטרשית (או לובן העין) הנקראת כך משום קשיותה וצבעה הלבן. שכבה זו מגנה על העין מסביב.

תמונות ראייה נוצרות כאשר קרני האור נכנסות מבעד לקרנית, עוברות את האישון וממוקדות על הרשתית. כאשר האור מגיע לרשתית, הוא יוצר גירויים חשמליים המועברים בעצב הראייה אל אזורים במוח. המוח הופך זרמים חשמליים אלה לתמונות.

* לקוח בתודה מהאתר של פרופ' דוד צדוק

מהי חדות ראייה?

חדות הראייה היא היכולת של העין לזהות פרטים. חדות הראייה נבדקת ע"י רופא או אופטומטריסט בעזרת לוח סנלן (המוכר כלוח של ספרות, אותיות או ציורים שהולכים וקטנים משורה לשורה). ראייה תקינה של אדם היא 6/6, כלומר שהעין רואה בחדות ממרחק של 6 מטרים. ישנם גם מבחני חדות ראייה מיוחדים לילדים ובמקום אותיות או ספרות משתמשים בתמונות מעולמם של ילדים.

מהו שדה ראייה?

שדה ראייה הוא המרחב שבו ניתן לראות פריט מסוים כשהמבט מקובע לנקודה אחת במרכז. שדה ראייה תקין הוא כ- 170 מעלות. כלומר, אפשר לראות כל מה שנמצא במרחב של כ- 170 מעלות. שדה ראייה של 20 מעלות ומטה מעיד על ליקוי חמור בשדה הראייה.

הפגיעה יכולה להתבטא בכך שהאדם רואה רק את החצי התחתון של התמונה/ חצי עליון/ חצי ימני / חצי שמאלי. צמצום שדה ראייה יכול להתבטא גם בראיית כתמים רבים בכל שדה הראייה או להתבטא בראייה כמו דרך צינור צר.

מהי לקות ראייה?

לקות ראייה נגרמת מפגם או מספר פגמים בעין ובחלקיה או בעצב הראיה.
לקות ראייה היא מצב שבו גם כאשר נעשית התערבות רפואית או שנעשה שימוש בעדשות או משקפיים שונים, לא ניתן להביא לראייה תקינה. לקות ראייה מתוארת במונחים שונים, לדוגמא: כבדות ראייה, ראייה חלקית, ראייה ירודה, עיוורון על פי חוק, עיוורון מלא וכד'.

הכוונה בשימוש בכל המושגים הנ"ל היא להגדיר אנשים שרמת הירידה בראייה שלהם מצומצמת עד כדי פגיעה ביכולת התפקוד העצמי שלהם בתחומים שונים.
לרוב האנשים עם לקות ראייה יש שרידי ראייה שימושיים במידות שונות ולפעילויות שונות. כ- 10% מכלל האנשים עם לקות ראייה הם אנשים עם עיוורון מוחלט.

הגדרת החוק בישראל

ההגדרה של אדם עם עיוורון עפ"י החוק, מתבססת על התפקוד של שרידי הראייה ומתייחסת לחדות ראייה של 3/60 ומטה בעין הטובה מבין השתיים, עם התיקון האופטי, הכירורגי או התרופתי או שדה ראייה של 20 מעלות ומטה.

הגדרה זו נקבעת על ידי כל מדינה ומדינה בהתאם לערכיה ולמשאביה הכלכליים.

מדינת ישראל אימצה את המלצות וועדת האו"ם משנת 1954 והגדירה עיוורון על פי אחד משלושת הקריטריונים הבאים:

  • היעדר ראייה מוחלט.
  • חדות ראייה, בעין הטובה ביותר, עם התיקון האופטי, הכירורגי או התרופתי, אינו עולה על 3/60 (משמעות הגדרה זו היא כי מה שאדם בעל ראייה תקינה רואה ממרחק של 60 מטרים, אדם בעל חדות ראייה זו יראה ממרחק של 3 מטרים בלבד).
  • שדה ראייה, בעין הטובה ביותר, עם התיקון האופטי, הכירורגי או התרופתי, אינו עולה על 20 מעלות.

אדם העונה על אחד מקריטריונים אלה מוגדר כאדם עם עיוורון, וזכאי ל"תעודת עיוור / לקוי ראייה" ממשרד הרווחה.

ההגדרה לזכאות לקצבת ילד נכה מהביטוח הלאומי

הגדרת הביטוח הלאומי לזכאות לקצבת ילד נכה מתייחסת לחדות ראייה שווה או פחותה מ- 6/60 בכל אחת מהעיניים או שדה ראייה של פחות מ-20 מעלות בכל אחת משתי העיניים, והכול עם תיקון (כגון: משקפיים, תיקון כירורגי או תרופתי וכד'). משמעות הגדרה זו היא כי מה שאדם בעל ראייה תקינה רואה ממרחק של 60 מטרים, אדם בעל חדות ראייה זו יראה ממרחק של 6 מטרים בלבד.

לקויות ראייה נפוצות אצל ילדים (מסודרות לפי שכיחות)

לבקנות (Albinism)

לבקנות (Albinism) נובעת מקיומם של פגמים גנטיים הבאים לידי ביטוי בהעדר חלקי או מלא של הצבע מלנין ו/או חוסר חלקי או מלא של פיגמנטים ברשתית ובעור. חיסרון זה גורם בעיקר לצבע עור בהיר מאוד וכן ללקות בראייה הנוצרות עקב בעיה בהתפתחות המקולה. לעין יש מראה אדום שמקורו בחוסר פיגמנט ובהשתקפות כלי דם כתוצאה מכך. לבקנות מתאפיינת ברגישות גבוהה לאור, סינוור ופוטופוביה. במקרים רבים לילדים עם לבקנות יש ניסטגמוס (ריצוד). לבקנות פוגעת בחדות הראייה אולם אצל חלק מהילדים עם לבקנות, בתנאי תאורה מבוקרים, ישנה אפשרות למיצוי ראייה כמעט רגילה.

ניסטגמוס (Nystagmus)

ניסטגמוס (Nystagmus) הינו מצב כרוני וקבוע. הוא מאופיין על ידי תנועות לא רצוניות, ריצוד של העיניים בדרך כלל מצד לצד (מאוזן), ולפעמים מלמעלה למטה (מאונך) או אלכסוני ובסיבובים. מצב זה נגרם כתוצאה מפגם בנתיבי הראייה בין העין למוח. ניסטגמוס יכול להיות תורשתי אם שני ההורים נושאים את אותו הגן הפגוע. יש ילדים הנולדים עם ניסטגמוס ואצל אחרים מתפתח ניסטגמוס בגיל שישה עד שנים-עשר שבועות, או מאוחר יותר.  ניסטגמוס מופיע כלקות משנית במגוון רחב של לקויות ראייה כגון לבקנות, קטרקט, גלאוקומה ובמצבים אחרים של מחלות רשתית. מצב זה משפיע על  חדות הראייה. הוא גורם לעייפות וקושי בריכוז לאורך זמן. ישנה השפעה גם על תפיסת העומק ועימה שיווי המשקל. זיהוי פריטים אורך זמן ממושך יותר מהרגיל. מצבים רגשיים, עייפות, תנאי לחץ ותנאים סביבתיים נוספים משפיעים על תפקוד הראייה.

רטיניטיס פיגמנטוסה (R.P )

רטיניטיס פיגמנטוסה (R.P) היא מחלה תורשתית הגורמת להיצרות שדה הראייה. בדרך כלל פורצת המחלה בגיל הנעורים ובאה לידי ביטוי בעיוורון לילה, סנוור ורגישות לאור. תהליך איבוד הראייה הוא הדרגתי ואיטי. איבוד הראייה אינו הפיך.

אופטיק אטרופי (Optic Atrophy)

אופטיק אטרופי (Optic Atrophy) מתארת מצב של פגיעה בלתי הפיכה בעצב הראייה. הגורם למחלה יכול להיות: מחלות ניווניות, לחץ על עצב הראייה, בעיות בחילוף חומרים, גלאוקומה, טראומה או ניוון של הרשתית. תיתכן פגיעה בשדה הראייה הגורמת לחסר בתמונה הכללית או בחדות הראייה הגורמת לטשטוש.

קוצר ראייה גבוה (Myopia)

קוצר ראייה גבוה (Myopia) נובעת מגלגל עין מאורך וגורמת לשינויים בעדשה ובקרנית. שינויים אלו משפיעים לרעה על חדות הראייה למרחק. בחלק מן המקרים המחלה תורשתית. תיתכן היפרדות רשתית עקב המיופיה, וכן ייתכנו כתמים בשדה הראייה.

לקות ראייה קורטיקלית (C.V.I)

לקות ראייה קורטיקלית (C.V.I)–  בעיה נוירולוגית, שנגרמת בעיקר מ- HYPOXIA \ ISCHEMIA (=הפחתה באספקת הדם למוח). גורמים נוספים ללקות ראייה קורטיקלית הם: הצטברות נוזלים במוח, אפילפסיה, דלקת קרום המוח, טראומה או שטף דם במוח. הנזק הוא מוחי ולא בעין. זהו מצב משתנה ולא יציב הנוצר כתוצאה מפגיעה בהולכה העצבית למרכז הראייה וגורם לקשיים ולחוסר עקביות בהליכי עיבוד ובפענוח מידע חזותי. דרגת הפגיעה הנוירולוגית תלויה בזמן אירוע הפגיעה, במיקום ובעוצמת הפגיעה. ישנם שני סוגים של לקות קורטיקלית: לקות מולדת תינוקות הנולדים עם נזק מוחי שחלקו מתבטא בבעיית ראייה. לקות כתוצאה מתאונה – רבים מהמקרים הפיכים.

אכרומוטופסיה (Achromatopsia)

אכרומוטופסיה (Achromatopsia) היא מחלת עיניים תורשתית שאינה מידרדרת, הגורמת לראיית יום ירודה וכן לרגישות לאור ולעיוורון צבעים. אכרומוטופסיה נגרמת עקב שינויים במבנה של הרשתית. זוהי מחלה תורשתית. אכרומוטופסיה יכולה להוביל לחדות ראייה נמוכה, לעיתים מתלווה גם ניסטגמוס (ריצוד).

רטינופתיה של פגות (R.O.P)

רטינופתיה של פגות (R.O.P) היא מצב בו כלי הדם ברשתית לא הספיקו להתפתח במלואם, עקב לידה מוקדמת. לעיתים נובעת ממצב של פגיעות בעת שהיה באינקובאטור וקבלת חמצן בכמות גדולה. תהליך זה גורם להתפתחות בלתי נורמאלית של נימי דם, משאיר צלקות וקפלים וגורם להפרדות רשתית. טווח הפגיעה רחב ביותר החל מפגיעה קלה בחדות הראייה ועד לעיוורון מוחלט. גם במקרים בהם המחלה יציבה קיימת סכנה להתפתחות מחלות נוספות כגון: בעיות תשבורת, עין עצלה, פזילה, ניסטגמוס, גלאוקומה, קטרקט ושינויים בקרנית.

אנירידיה (Aniridia)

אנירידיה (Aniridia) היא מצב של חוסר התפתחות של הקשתית. זוהי מחלה תורשתית מולדת. באנירידיה ישנה הסתגלות בעייתית לאור (פוטופוביה), ורגישות לסינוור. לעיתים מתלווים אליה טשטוש ראייה, ניסטגמוס (ריצוד).

מחלות רשתית (Retinal Diseases)

מחלות רשתית (Retinal Diseases) הן קבוצה של מחלות בהן ישנה פגיעה ברשתית (רטינה).

היפרדות רשתית היא מצב בו חלקים של הרשתית נפרדים מהרקמות האחרות. המחלה נגרמת כתוצאה מקוצר ראייה גבוה, ממצב שלאחר ניתוח קטרקט, מבעיות בזגוגית, מסכרת ומחבלה. המחלה מלווה בהבזקי אור, כאבי עיניים, אובדן שדה ראייה וירידה בחדות ראייה, ראיית "וילון" (חלק משדה הראייה מחוק) וקושי בראיית צבעים.

מחלות רשתית נוספות נגרמות עקב חבלות מכניסה של חומרים כימיים לעין או פגיעה ניוונית במדוכים ובמקלות (CONES & RODS) או גידולים ברשתית. מחלות אלו פוגעות בשדה הראייה.

קולובומה (Coloboma)

קולובומה (Coloboma) היא מצב של מחסור ברקמה. תתכן קולובומה של הקשתית, של האישון או של הרשתית. אם אין פגיעה בעצב הראייה, הראייה בדרך כלל יציבה. בהתאם למקום הקולובומה ייפגעו חדות הראייה או שדה הראייה. ללקות זו מתלווים לעתים גם ניסטגמוס, פוטופוביה, פזילה.

ניוון קרנית (Keratoconus)

ניוון קרנית (Keratoconus) היא פגיעה הגורמת לעיוות בצורת קרנית העין, כך שהקמירות שלה אינה אחידה ואינה יוצרת צורת כיפה, אלא מעוותת ויוצרת צורת חרוט. משמעות עיוות זה של הקרנית היא אסטיגמציה- עיוות של התמונה המתקבלת על ידי העין. לרוב מטפלים בקרטוקונוס על ידי שימוש במשקפיים, עדשות מגע או התערבות כירורגית. הפגיעה איננה מובילה לעיוורון מוחלט, אך פוגמת ביכולת הנהיגה, הקריאה וראיית הלילה. תופעה זו טרם מובנת עד תומה וחלק מן הטיפולים המוצעים לה עודם בתהליכי בדיקה ופיתוח.

ירוד (Cataract)

ירוד (Cataract) הינו מצב בו העדשה מאבדת משקיפותה, הופכת לעכורה וחוסמת את מעבר האור דרכה. בשלבים המוקדמים ייתכן והקטרקט יופיע רק על חלק קטן מהעדשה, ולא ישפיע על איכות הראייה. אולם במשך הזמן העדשה הולכת ונעכרת וחוסמת את חדירת האור לחלוטין. קטרקט יכול להופיע בעין אחת או בשתי העיניים. הביטויים התפקודיים למצב הם ירידה בחדות הראייה, סנוור קשה מאור שמש ומתאורה מלאכותית וראייה כפולה. יש תינוקות הנולדים עם קטרקט או מפתחים קטרקט בינקותם. תינוקות הנולדים עם קטרקט, מנותחים מיד לאחר הלידה או בשלב מאוחר יותר, ניתוח בו מסירים את העדשה העכורה. על מנת שהילד יוכל לראות טוב לאחר הניתוח הוא יזדקק להרכיב עדשות מגע או משקפיים, ולעיתים יושתלו בעיניו עדשות תוך עיניות.