אתי סלומון

שמי אתי סלומון, ילידת 1960, נשואה למשה ואמא לרחלי ומתן. אני לקוית ראייה ועם השנים הראייה שלי התדרדרה. מגיל 34 אני לא ניידת מחוץ לבית בלי ליווי.

נולדתי וגדלתי בירושלים ובביתי תמיד הושמעה מוזיקה, בעיקר ערבית וישראלית.

בביה”ס היסודי המליצו לאמי לקרב אותי לנגינה על כלי ובגיל 11 התחלתי לנגן על פסנתר אצל אסתר חולי, מורה עם עיוורון, איתה למדתי 3 שנים.

כשהגעתי לגיל 14 ניסיתי להתקבל לתיכון שליד האקדמיה למוסיקה בירושלים. תחום אחד שפחות הצטיינתי בו הוביל לקשיים בתהליך הקבלה. אמי התעקשה שישמעו אותי מנגנת את השיר “לו יהי” ולאחר שניגנתי בפני היועצת החליטו לקבל אותי ללימודים. חוויה זו חיזקה בקרבי את הידיעה שחשוב להאמין בעצמך ולא לוותר גם לנוכח קשיים.

במהלך התיכון נחשפתי לראשונה למוסיקה קלאסית, אליה אני מחוברת גם היום ונוהגת לבקר באולמות הקונצרטים.

בתום התיכון רציתי להמשיך ולהתפתח בתחום הנגינה והתחלתי ללמוד אצל עידית שגב, שהמציאה ולימדה אותי את שיטת התווים המוקלטים, איתה אני עובדת עד היום.

את המסלול המשכתי באקדמיה הגבוהה למוסיקה במחלקה לחינוך.

נסיבות משפחתיות ניתקו אותי לתקופה ארוכה מפעילות בתחום המוסיקה אך לאחרונה התחלתי ללמד ריתמיקה לגיל הרך, עבודה שממלאת את חיי ומסבה לי אושר רב.

“כל שנבקש לו יהי”

אתי סלומון