הרחבת האופק – גיליון 46- אפריל 2016

שער גליון הרחבת האופק 46

בפתח הגיליון

משפחות יקרות,

אנו שמחות לשלוח אליכן גיליון נוסף של עיתון "הרחבת האופק".

העיתון מופיע הפעם במהדורה חדשה ומורחבת, כחלק מתהליך חשיבה שנעשה בצוות "מידע וקהילה" שהקמנו השנה. הצוות מונה צעירים, הורים ובוגרי העמותה.

הפעם מתמקד העיתון במשפחתיות, ושם אתכן, המשפחות, ואת הסיפורים הייחודיים שלכן במרכז.

בין היתר, תמצאו בעיתון כתבה מקיפה על יאיר נהון, בוגר "בית ספר למוזיקה" שזכה במקום השלישי בתוכנית, מדור משפחתי חדש שהפעם מתמקד במשפחת עמאר מכפר קאסם, מדור רפואי ייחודי שבו יענה צוות "מכון מיכאלסון לשיקום הראייה"  בהדסה עין כרם על שאלותיכם, ועוד.

אנו מזמינות אתכן לכתוב למדורים השונים, לפרטים ניתן לפנות אלינו בכל עת.

אנו מאחלות לכולכם חג פסח כשר ושמח,

קריאה מהנה,

גילה, יעל, אפרת, אושרית, דלית, שרון ושיראל

תמונת השער: ניתאי גתי במהלך נופש חנוכה, קיבוץ בארי. צילום: עופר גתי

עיצוב: אלישבע פישר

צוות "אופק לילדינו" מאחל לכל משפחות העמותה

חג פסח כשר ושמח

פריחה והתחדשות בכל המישורים.

ברכות והודעות

מזל טוב לגילה זיידל להולדת הנכד עמרי, בן לעינת ואלון.

מזל טוב לשיראל (סטודנטית לעו"ס) ולעמיחי רייש לרגל הולדת הבת הדר.

מזל טוב לשרון (סטודנטית לעו"ס) ורועי זמיר לרגל נישואיהם.

ברכות לעמותת "פעולה" על חנוכת משכנה החדש במודיעין.

תודה חמה לגיא שמחי, מנכ"ל המרכז לעיוור בשנים האחרונות, על שנות פעולה רבות וקידום זכויותיהם של בוגרים וצעירים מהקהילה. בהצלחה בתפקיד החדש כממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות הכללית.

ברכות לנתי ביאליסטוק-כהן על כניסתו לתפקיד מנכ"ל "המרכז לעיוור". מאחלים לך הצלחה בכל פעולותיך ומקווים להמשך שיתוף הפעולה הפורה.

תודה גדולה  לכל שותפינו לעשייה ולתורמים המסורים:

Alfred and Gertrud Bernays Stiftung

Jewish Child's Day

Rind Optics

בנק דיסקונט

בנק לאומי

ברק פולימרים

גלוברנדס בע"מ

דפוס בארי טכנולוגיות מתקדמות בע"מ

הקרן המשפחתית על שם תד אריסון (ישראל)

הראל פיננסים וביטוח בע"מ

ז'רנטיק בינלאומי ישראל בע"מ

טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

טטרברום טכנולוגיות

צ'ק פוינט

קבוצת מבנה – חכ"ל בנייה ופיקוח בע"מ

קרן יוסף וקריסטינה קסירר

קרן פרץ נפתלי

קרן ראות ורעות

רשתות קבוצת פישמן

 

"אופק לילדינו" נכנס ל"עיגול לטובה" ואנחנו זקוקים לכם עכשיו.

הצטרפו למעגלים שלנו!

עיגול לטובה מאפשר לכם לתרום כ-4 שקלים מדי חודש, ללא מאמץ! הסכומים הקטנים שאתם תורמים מצטברים לסכומים משמעותיים לטובת ילדים עם עיוורון ולקויות ראייה.כל הסכומים שתתרמו יעברו אלינו ישירות.

איך זה עובד?

מדי חודש "יעוגלו" כלפי מעלה עסקאות המתבצעות בכרטיס האשראי שלכם. לדוגמה, עסקה של 29.90 ש"ח תעוגל
ל-30 ₪, וההפרש בסך 10 אגורות יועבר ישירות אלינו.

איך מצטרפים?

סרקו את הקוד והירשמו כ"מעגלים" לטובת "אופק לילדינו".

ניתן גם לפנות למשרדנו טלפונית – 02-6599553, או באמצעות דוא"ל ofek@ofekl.org.il .

או פשוט לשלוח לנו את מספר הטלפון שלכם ונחזור אליכם. עזרו לנו לעמוד ביעד שלנו – 300 מעגלים עד סוף חודש אפריל 2016! אנא הפיצו, שתפו וצרפו בני משפחה, חברים ומכרים!

חשוב לדעת

"פורום הורים אופק לילדינו"

אנו שמחות לבשר על פתיחת קבוצת פייסבוק סגורה להורי "אופק לילדינו".

מטרת הקבוצה היא לחלוק, להתייעץ ולשתף בנושאים הקשורים לגידול ילד עם לקות ראייה.

הקבוצה הינה קבוצה סגורה, ולכן רק חברי הקבוצה יוכלו לראות את תכניה (ולא כל חבריכם בפייסבוק). חפשו אותנו בפייסבוק – "פורום הורים אופק לילדינו".

מוקד התמיכה של "מגדל אור": 9366*

הוא מוקד שירות ותמיכה ללא תשלום למשתמשי מחשב, טלפונים חכמים ועזרים אלקטרוניים, המיועד לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

מענה אנושי בימים א'-ה', בין השעות 17:00-09:00.

תוכנית "עבודה באופק"

עבודת קיץ לבני נוער עם לקות ראייה – ההרשמה לקיץ תשע"ו תיפתח ביום ראשון, 1.5.16 ותימשך עד יום ראשון 15.5.16.

התוכנית מיועדת לבני נוער בני 18-14  מרחבי הארץ.

לפרטים: אושרית – 050-5272200

מדור לילדים

קוראים וקוראות יקרים, משפחת אופק,

שמי ליאור כהן ושם אחותי נגה כהן ואנו מחצור הגלילית. אנו מאוד אוהבות את המטבח וכנראה אנו לא לבד. עם כל תוכניות הבישול והאפייה בטלוויזיה זה הפך לטרנד שכולם מינימום "מאסטר שף". רצינו לשתף אתכם במתכון "מנצח" לחג הפסח.

כמדי שנה אני ונגה אחותי מסייעות לאמא בקינוחי החג. אנו מאוד אוהבות עוגות אישיות, אבל בחרנו דווקא עוגה – לא לכולם יש זוג בנות עם סבלנות להכין שכבות מעניינות בכוסיות…

וגם כי זו עוגה מרשימה וטעימה במיוחד.

העוגה פרווה, כך שלמי ששומר כשרות והמתנה של שש  שעות בין בשר לחלב, זה יכול ממש להתאים כי בחג הזה, לפחות אצלנו, רוב הזמן אנו "בשריות", כי אוכלים המון "על האש", מרקים וכופתאות מעניינות שרובם עם בשר או עוף.

אז כך…

החומרים הדרושים

לשכבת הקוקוס:

6 חלבונים – הלבן של הביצה (שומרים את החלמונים להמשך), 1 כוס סוכר, 2 כוסות קוקוס

לשכבת השוקולד:

200 גרם שוקולד מריר פרווה, 50 גרם מחמאה, 6 חלמונים

לקצפת (לשכבת השוקולד גם לציפוי):

2 מכלים שמנת מתוקה צמחית (500 מ"ל), ¼ כוס סוכר, 2 כפות אינסטנט פודינג וניל

אופן ההכנה

שכבת הקוקוס:

מחממים תנור ל-180 מעלות. במיקסר מקציפים חלבונים במהירות בינונית במשך דקה עד לקבלת קצף לבן אוורירי. מוסיפים בהדרגה סוכר וממשיכים להקציף עד לקבלת קצף יציב. מוסיפים קוקוס לקצף ומקפלים בעזרת לקקן לתערובת אחידה. משטחים בתבנית משומנת ואופים כ-30 דקות, עד להזהבה.

משאירים בצד לקירור.

שכבת השוקולד:

במיקרוגל ממיסים שוקולד ומחמאה. מערבבים פנימה חלמונים ומחממים עוד 10 שניות במיקרוגל. מערבבים לאיחוד ומניחים בצד לקירור כ-5 דקות.

מכינים קצפת ומשתמשים בה גם לשכבת השוקולד וגם לציפוי:

במיקסר מקציפים שמנת מתוקה, סוכר ואינסטנט פודינג לקצפת רכה.

מעבירים 1/2 מהקצפת לתערובת השוקולד הפושרת ומקפלים לתערובת אחידה. משטחים מעל תחתית הקוקוס האפויה. כדאי להכניס למקרר או למקפיא לרבע שעה כדי שתתייצב ושיהיה קל יותר למרוח את שכבת השוקולד.

מורחים את שאר הקצפת בעדינות מעל שכבת השוקולד. מכניסים למקרר להתייצבות.

וממתינים… מאוד קשה להתאפק לא לאכול מיד, אך כדי שהעוגה תיחתך יפה, צריך להמתין כשעתיים לפחות…

בתיאבון!!

נגיד שאני אהיה  מאת: אביגיל קורש

נגיד שאני אהיה

ערפל קסום בשדה

מה אעשה ומה אז אגיד

אם אהיה

ערפל בשדה?

ארחף לפני השחר

ואצמיח חלומות

על שמש, על מחר

על כוכבים ועולמות

כך אצמיח חלומות

ואם אהיה

קרן שמש פזיזה,

מה אעשה

כשאני כה זריזה?

אעזור לפרחים

לפתוח כותרת,

אחמם איפה שקר

ולא אחרת,

אנצנץ על ברכות מים,

אשחק לי ברוחות

וחלומות של ערפל

יתפוגגו בצחוק רכות.

ואם כך אהיה לי

גל זעיר במים,

מה אז אעשה לי,

כשמעליי שמים?

אזרום יחד עם הזרם

אך אשתעשע בגדה,

אצנן להט חמה,

אביא חיים לאדמה.

ומה אם אהיה

צליל ציפור צלול,

מה אז אעשה כך

לבד באוויר החלול?

אני אצחק ואזמר

ארנין אוזני שומעיי

מזבוב ועד נמר

אשמח כך עד בלי די.

ומה אם אהיה

אני

רק אני,

סתם אני.

מה אז אעשה

כשאני פשוט אני?

אני אשב ואסתכל

בקשת בענן

אני אשב ואסתכל

אנשום אוויר כה רענן

וכשאני היא רק אני

אחלום בערפל

אשמע צלילים ואתחמם

בקרן שמש ענוגה

ולא אשבע מהעולם –

כל אלו לכולם.

במשפחה שלנו

הכירו את משפחת עאמר מכפר קאסם

ההורים אמין – חשמלאי מוסמך, עצמאי; אימאן – מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים.

הילדים מרים בת 13, רואן בת 11 וחצי, מוחמד בן 5 וחצי.

כפר קאסם המשפחה שלנו פה מדורות קדומים, דור אחרי דור גרו פה. כל האדמות בירושה, נותנים חלקה לבנים והם בונים עליה את ביתם. פעם היה כפר קטן, היום אנחנו כבר עיר.

דברים אהובים אנחנו אוהבים טיולים עם אתגרים, טיולי שטח, אטרקציות. אנחנו אוהבים פעילויות שאוספות את כל המשפחה יחד ומתאימות לכל המשפחה.

על השולחן קציצות וספגטי.

הלידה של רואן ההיריון  עם רואן היה תקין, כמו כל היריון. אחרי הלידה – ביום השני, במחלקת היולדות, הרופא רצה לדבר איתי. הוא אמר לי שהם חושבים שיש בעיה כלשהי לתינוקת, ראו התכווצויות בעיניים. לא חשבו שהבעיה בעיניים וביקשו שנבוא למעקב בעוד חודשיים.

במהלך החודשיים האלו שמתי לב שרואן מזיזה את העיניים יותר מדי, אני חשבתי שזה לא בסדר אבל כולם אמרו לי שזה בסדר כי לתינוקות לוקח זמן למקד את העיניים.

לאחר כחודשיים עשו לרואן בדיקות עיניים, אפילפסיה ועוד כל מיני בדיקות בבית חולים שניידר. בסוף קבעו שיש לרואן ניסטגמוס שנובע מבעיה ברשתית.

גן אלי"ע הסביבה שלנו לא הבינה למה אנחנו שולחים את רואן לשם. לא הבינו שיש לה בעיה והיא צריכה יותר מעקב וטיפול. אנחנו החלטנו שנעניק לרואן את הכי טוב שאפשר. בהתחלה הלכתי איתה כל יום שני, ומגיל שנה וחצי היא נסעה בהסעה לשם לכל השבוע עד גיל שש.

בתי ספר רואן משולבת בבית ספר רגיל. יש לה סייעת צמודה ומורה תומכת שעוזרות לה.

התמודדות בשנתיים הראשונות היה לי קשה לקבל את זה. קיוויתי וחלמתי שכמו כל אישה, גם אני אתחתן, אוליד ילדים בריאים ולא חלמתי שיקרה לי משהו כזה. בעלי היה הפוך ממני, אמר כל הזמן שיהיה בסדר, אבל אני לא קיבלתי. היה הרבה בכי וקשיים בהתמודדות, קושי להציג את רואן לאנשים מסביב. אם היו שואלים אותי מה יש לה, אני הייתי אומרת שהכול הסתדר.

לאט לאט התחלתי להיפתח, להיפגש עם עוד הורים באלי"ע שיש גם להם ילדים עם לקות ראייה, קיבלתי תמיכה, וקיבלתי מקום להביע את הרגשות שלי.

התחלתי לראות שיש עוד ילדים שדומים לרואן, במצבים שונים ממנה ולפעמים מורכבים יותר. הפנמתי את המצב, קיבלתי אותו ועבדתי על עצמי וההרגשה שלי השתפרה פלאים.

ההתפתחות כל שלב שהיא עשתה, כל צעד שהיא התקדמה, ירדה לי אבן מהלב. רציתי שהיא תתפתח טוב. כשהיא דיברה, כשהיא הלכה, הרגשתי יותר ויותר טוב. החיים התייצבו והיא התפתחה בצורה תקינה והתחלתי לשתף יותר אנשים, להרגיש יותר בנוח ובחופשיות.

רואן ילדה רגישה וחכמה. היא נותנת לי חיזוקים כל הזמן. היא לא מתלוננת, מתמודדת יפה, מסבירה בלי להתבייש מה יש לה ונותנת לכולנו כוח.

נקודות חוזק ההתמודדות הזו חיזקה את המשפחה, את הקשר שלנו כזוג ואת כולנו יחד.

מוזיקה כל החיים רציתי למצוא מקום שרואן תהיה חזקה בו. כשרואן הייתה בת 4 וחצי, חיפשתי באינטרנט מורה לפסנתר. ניסינו כל מיני מורים אך ראינו שרואן צריכה מורה שיש לו ניסיון בללמד ילדים עם לקות ראייה. עד שמצאתי את נחמה, פנסיונרית שלימדה ילדים עם לקות ראייה והיא הסכימה ללמד את רואן. לקחנו אותה במשך שנה לשיעורים אצלה. לאחר מכן, אני הייתי כבר בהיריון, אז היה לי קשה לנסוע איתה כל שבוע.

היכרות עם אופק לילדינו חברה שלי שפעילה בעמותות התקשרה אליי וסיפרה לי על אופק, אמרה לי שזו עמותה מצוינת עבור רואן. נרשמנו כחברים וראינו שיש את התוכנית "חלומות מוזיקליים". קיבלו את רואן לתוכנית ועזרו לנו כספית בשיעורים. זה חיזק לנו את המוטיבציה שרואן תמשיך ללמוד. מצאתי בהפתעה מורה בשם מירי, שעובדת עם נחמה. עכשיו רואן לומדת כבר שלוש שנים ברצף ואנחנו מאוד מרוצים.

המוזיקה עבור רואן בהתחלה המוזיקה שימשה כתחליף לכך שרואן לא כותבת. אח"כ רואן התחברה לזה, החשיבה שלה התפתחה, השמיעה שלה השתפרה, הכול התחבר והיא מצאה את עצמה מוכשרת בזה. יש לה זמן חופשי בבית, אז היא מנגנת המון. כל רגש שיש לה היא מוציאה בנגינה.

כיום ככל שרואן גדלה, הראייה שלה פוחתת. בהתחלה היא ראתה קצת. היום לקות הראייה קשה, על גבול העיוורון. היא רואה בעיקר צללים.

הסביבה בהתחלה סיפרתי רק לאימא שלי. עם הגדילה שלה, התחלנו לספר למשפחה הקרובה ולחברים. היה מאוד קשה לחשוף אותם לזה כי הם לא מכירים את זה מלפני כן. לא מוכנים לזה. אבל כולם תומכים, עוזרים ואומרים מילים טובות. היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, אוהבים אותה ומבינים אותה.

רואן הולכת כל שנה לבתי ספר ומספרת על עצמה. מזמינים אותה לפעילויות והרצאות. גם התלמידים שלי מכירים אותה ושמעו אותה. זה מחנך אותם להיות טובים עם הנתונים שיש להם. תראו איך היא הצליחה, יש לה חיים מוצלחים, היא מחוננת, אז גם אתם יכולים. יש לכם את כל מה שאתם צריכים. היא דוגמה לתלמידים.

האושר שלנו להיות אחד עם השני, להרגיש טוב, להיות בריאים, שהילדים יהיו שמחים אחד עם השני, שיקבלו אחד את השני. שיצליחו בחיים ויהיו מסודרים.

אופק לילדינו עוגן עבורנו. תומך ונותן לנו גב. איפה שאנחנו צריכים, אנחנו מוצאים תשובה שם. בכל התלבטות. תמיכה, עזרה, משפחה, מבינים אותנו ויודעים מה הצרכים שלנו. שם אני מוצאת את עצמי, את רואן ואת המשפחה.

חלומות החלום שלי שרואן תלמד מקצוע, שאהיה בטוחה שתהיה עצמאית בלי עזרת ההורים, שתנהל חיים לבד כמו כל ילדה בוגרת. וגם שאר הילדים, שיצליחו בחיים וינהלו חיים עצמאיים ללא תלות.

מסר לסיום מאחלת לכל משפחה שיש לה ילד עם לקות ראייה או עיוורון שיהיו חזקים, שיקבלו את הילד שלהם, שיחפשו כל דרך שתאפשר להם להתקדם, שיתמכו בילד.

שירותים במעגל החיים

המכון לשיקום ראייה ירודה תל אביב

דינה יציב – מנהלת המכון

"המכון לשיקום ראייה" שייך ל"אגודה למען העיוור הרצליה" ומופעל על ידה. הוא ממוקם בבניין "המרכז לעיוור" בת"א.

המכון הינו בעל אוריינטציה שיקומית ומופעל על ידי צוות רב-מקצועי הכולל אופטומטריסטים מומחים לראייה ירודה, עובדת סוציאלית, מתרגל אביזרי ראייה, מתרגל שיפור ראייה היקפית ופסיכולוגים.

לקות ראייה הינה מגבלה מולדת או כזו שמתפתחת במהלך החיים והיא משפיעה על יכולת ההתמודדות בתחומי חיים כמו התחום האישי, המשפחתי, החברתי, הכלכלי והתעסוקתי. לקות הראייה משפיעה  על עיסוקים מורכבים כמו גם על פעולות יומיומיות פשוטות ביותר.

התפתחות שירותי השיקום והטכנולוגיה המתקדמת מאפשרים לאדם עם לקות ראייה לנצל בצורה מיטבית את שרידי הראייה, ועל ידי כך להגיע לחיים עצמאיים, להנאה מאין ספור פעילויות ולהשתלבות מיטבית בעולם העבודה, בקהילה ובמשפחה.

מטרת המכון היא שיפור איכות החיים של האדם עם לקות ראייה או עיוורון.

עם הגיעכם למכון, תתקבלו על ידי עובד סוציאלי אשר יקיים אתכם שיחת היכרות הכוללת הסבר על אודות המכון, בדיקת צרכים וקשיים ובירור מטרת הפנייה למכון.

לאחר שיחת ההיכרות, אופטומטריסט מומחה לראייה ירודה עורך בדיקה מקיפה אשר מטרתה  אחת- לבדוק כיצד ניתן לשפר את מצב הראייה.

לאחר הבדיקה מתרגל הפונה את אביזרי הראייה שהומלצו על ידי האופטומטריסט.

התרגול יכול להתקיים במהלך כמה פגישות עד אשר יותאם האביזר האופטימלי לכל פונה. רוב האביזרים ניתנים להשאלה הביתה למספר שבועות.

כמו כן, המכון מתווך בין האדם לקהילה לצורך קבלת מידע על אודות פעילויות שהקהילה מקיימת בעבור אנשים עם לקות ראייה, פנייה לגורמי רווחה, לארגון ניצולי שואה, סיוע כלכלי, רגשי ועוד.

בנוסף לפעילות בתחום הראייה, המכון עורך אבחונים פסיכו-דידקטיים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה.

אבחון פסיכו-דידקטי מותאם לילדים עם עיוורון ולקות ראייה

מסקירת הספרות המקצועית בעולם עולה כי לא קיים אבחון פסיכו-דידקטי ייעודי לילדים עם עיוורון או לקות ראייה. עם זאת, צורכיהם של ילדים עם לקות ראייה אינם שונים מאלו של ילדים אחרים. צוות ייעודי של המכון, הכולל אופטומטריסט מומחה, עובד סוציאלי מומחה לשיקום ופסיכולוג, רכש מיומנות בתחום זה על מנת לתת מענה לצרכים ולקשיים השונים המתעוררים במהלך חייו של הילד. המבט הינו מחד כוללני, ומאידך, יש דגש גם על אבחנה מובדלת ככל שנדרש.

מהו אבחון פסיכו-דידקטי?

האבחון הפסיכו-דידקטי מתמקד בארבעה תחומים עיקריים: התחום הקוגניטיבי- אינטליגנציה,  תחום לקויות הלמידה ובעיות קשב וריכוז, התחום הרגשי והתחום ההתנהגותי.

האבחון מנסה לעמוד על תפקודו של הילד הן בבית הספר והן בחברה ומתייחס לכוחותיו של הילד ולקשייו – מהיכן הם נובעים וכיצד ניתן להקל עליו ולשפר את איכות חייו.

תפקידו של האבחון לתת להורים ולצוות הפדגוגי המלצות בשלושה מישורים:

הלימודי – התאמות בבחינות.

התפקודי – מקום ישיבה, הנגשת חומרי לימוד, נגישות בכיתה ובחצר ועוד.

החברתי – המלצות לפעילויות חברתיות, טיפול רגשי תומך, הדרכת הורים.

האבחון מיועד לילדים מגיל שנתיים וחצי עד גיל שמונה-עשרה בחינוך הרגיל, ועד גיל עשרים ואחת בחינוך המיוחד. החל מחטיבת הביניים המלצות האבחון תואמות את הוראות מנכ"ל משרד החינוך – כולל התאמות לבחינות.

טרם כניסתו של הילד לאבחון נערכת בדיקת ראייה על ידי אופטומטריסט מומחה של המכון, וזאת על מנת להתאים אביזרים לכיתה, מיקום ישיבה, הצללת הכיתה,  גודל הכתב ועוד.

כמו כן נערכת שיחה עם עו"ס המכון להיכרות עם המשפחה, רקע והסבר מורחב על אודות האבחון.

בתום האבחון מתקיימת שיחת משוב. מטרת השיחה  היא לתאר את מהלך האבחון, להציג את כוחותיו ואת קשיו של הילד, לתת המלצות לבית הספר בתחום הלימודי והרגשי וכן המלצות לצורך בחינות והמלצות טיפוליות נוספות להורים, כולל תעסוקה בשעות פנאי.

בשיחת המשוב נוכחים הפסיכולוג המאבחן, עו"ס המכון וההורים. מומלצת ביותר השתתפות עו"ס מטפל מהרווחה ומורה תומכת ראייה.

למי מיועד האבחון?

האבחון מיועד לכל ילד מגיל שנתיים וחצי שהצוות הפדגוגי, המורה תומכת הראייה, ההורים או עו"ס הרווחה ממליצים לאבחן על מנת לאפשר לילד תפקוד מיטבי במסגרת החינוכית.

האבחון תקף למספר שנים, וניתן לשוב ולבצע אבחון בצמתים לימודיים, כגון בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, עלייה לבית ספר תיכון.

בנוסף, כאשר כשנה לאחר האבחון או יותר מתעוררת שאלה נוספת עקב קשיי תפקוד של הילד/ה, ניתן לשוב ולבצע אבחון חוזר.

את  האבחון מממנת מחלקת הרווחה בעיר המגורים.

על מנת לבצע אבחון לילדים, יש לפנות למחלקת הרווחה בעיר המגורים ולבקש הועדת מימון של אבחון (בעקבות המלצת הצוות הפדגוגי ו/או המורה תומכת הראייה).

אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לקראת לימודים אקדמיים/תעסוקה בחיים הבוגרים

לאחר סיום חוק חינוך חובה, לאחר שירות צבאי ו/או לאומי ולקראת רכישת מקצוע/לימודים אקדמיים, ניתן לבצע אבחון פסיכו-דיאגנוסטי תעסוקתי ששם דגש על יכולותיו וכישוריו של האדם – יכולותיו הקוגניטיביות, כוחותיו הרגשיים וצרכיו המיוחדים, רצונותיו התעסוקתיים/לימודיים, בשילוב עם לקות הראייה ו/או לקויות נוספות.

לשם ביצוע אבחון פסיכו-דיאגנוסטי תעסוקתי יש לפנות למחלקת השיקום בביטוח הלאומי בסניף הקרוב למקום המגורים.

כיצד פונים למכון?

כל בדיקה, ייעוץ או אבחון מחויב בתיאום מראש.

לשם כך ניתן ליצור אתנו קשר בטלפון: 03-6880523 או במייל: l.vision@ibcu.org.il

רחוב דוד חכמי 10 קומה שנייה, תל-אביב.

גם שרית חדד תומכת בילדי "אופק לילדינו"

https://ofekl.org.il/donations/?ignition_product=%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

 

"ילד צריך רק אדם אחד שיאמין בו וזה יכול לעשות את כל ההבדל"

שיחה עם ריצ’רד ברנשטיין, שופט עם עיוורון בבית המשפט העליון במדינת מישיגן בארה"ב

בחודש פברואר ביקר בארץ ריצ'רד ברנשטיין, עורך דין עם עיוורון מוחלט, שלאחרונה נבחר  למשרת שופט בבית המשפט העליון של מדינת מישיגן בארה"ב. תיעדנו את עיקרי השיחה שקיים בירושלים עם אנשים עם עיוורון ועם נציגי ארגונים מהתחום.

ריצ'רד גדל במחוז אוקלנד במישיגן, לשם עברה משפחתו כשהיה ילד כדי להבטיח חינוך טוב ושיקום מוצלח לריצ'רד הצעיר. הוריו הבינו שמחוז זה מספק לאנשים עם עיוורון מערכת תמיכה מהטובות בארה"ב. ריצ'רד למד במסגרת לימודים רגילה כבר מגיל הגן, ושם גם החל לקבל הדרכה שיקומית. הוא מספר כי אמנם למד בבית ספר רגיל, אך בכיתה קטנה עם תלמידים בעלי מוגבלויות שונות, ושם קיבל ליווי של סייעת צמודה.

"אמי הייתה הכוח הדוחף מאחורי השיקום וההתפתחות שלי", הוא מפרט. "בלעדיה לא הייתי מגיע להישגים שאליהם הגעתי. מניסיוני, גורם לא פחות חשוב בהצלחתי היום הוא יכולתה הכלכלית של משפחתי, שהיה ביכולתה לתמוך בי ולטפח אותי כילד וכצעיר, כי בארה"ב הכול תלוי במימון זמין."

כילד, מי היו חבריך? מי היה החבר הטוב ביותר שלך? האם היית בודד?

"כל אחד בודד", משיב ריצ'רד. "הלוואי שבצעירותי, כשהייתי נער, מישהו היה אומר לי לא להתחשב יותר מדי במה שחושבים עליי בתיכון. זו הייתה תקופה קשה. הציונים שלי היו נמוכים ואחת הבעיות הייתה שכל מורה חשב שהוא יכול ללמד אותי, ללא הכשרה מתאימה או הנגשות".

ריצ'רד מספר כי ציוניו לא היו טובים דיים כדי להתקבל לאוניברסיטה, "אבל היועץ בבית הספר נלחם למעני. כמי שממליץ על בוגרי התיכון להמשך לימודים במוסדות אקדמיים, הוא פנה לוועדת הקבלה באוניברסיטה והצהיר שהוא מעמיד את המוניטין שלו כאיש מקצוע וכמחנך באמונה שלו שאצליח בלימודים". הוועדה קיבלה את המלצתו החריגה וכך התקבל ריצ'רד ללימודים הגבוהים. "צריך רק אדם אחד שיאמין בך ויילחם בשבילך, וזה יכול לעשות את כל ההבדל", הוא אומר.

הוא מתאר את המעבר לאוניברסיטה כשינוי עצום, מעבר שעשה לו טוב. כעת יכול היה לבחור הנגשות ושירותים ולבחור קורסים מונגשים ומרצים שאפשרו לו להיבחן וללמוד באופן מותאם. "לכן, המסר שלי לצעירים בתיכון הוא שיש הרבה מעבר לתיכון. מה שאתם חווים בתיכון הוא לא מה שיהיה כשתתבגרו".

לאחר לימודיו באוניברסיטה עבד ריצ'רד כחמש עשרה שנים כעורך דין במשרד המשפחתי. הוא מספר שהגיע למשרת שופט בצורה מעניינת.  שנים קודם לכן התמודד במסגרת המפלגה הדמוקרטית על משרת התובע הכללי של מדינת מישיגן.

"הייתי אז צעיר, לא מוכן והמועמד שהתמודד מולי היה טוב ומנוסה יותר, וניצח אותי. בהיוודע התוצאות, בירכתי אותו על הניצחון והדבר התקבל בצורה חיובית מאוד. כעבור שנים, כשהמפלגה הדמוקרטית חיפשה מועמד לתפקיד שופט בבימ"ש העליון של מישיגן, עלה שמי כמועמד הראוי לייצג את המפלגה. כך למעשה החל מסע הבחירות שלי", הוא מספר.

ריצ'רד מסביר שבעיה רווחת בארה"ב היא דימויים של אנשים עם עיוורון ומדגיש שרק 15% מהם בעלי תעסוקה. בעירו הוא היה הילד היחיד עם עיוורון ורמת ההכרות של הציבור הרחב עם אנשים עם עיוורון היא מינימלית. במפלגה חששו שסטיגמות ודעות קדומות ישפיעו על הבוחרים. במדינת מישיגן 11 מיליון תושבים ומעולם לא התמודד אדם עם עיוורון על תפקיד ציבורי כה בכיר. האסטרטגיה שנבחרה הייתה לא להסוות או להסתיר את הלקות. לאחר שזכה במינוי מטעם המפלגה הדמוקרטית, נבחרה סיסמת בחירות: "Vote for Blind Justice", "הצביעו לצדק העיוור". במהלך קמפיין הבחירות חרש ריצ'רד את המדינה, נפגש עם בוחרים רבים והופיע בריאיונות בתקשורת.  הוא התייחס לעיוורון כדבר טבעי וכמובן, הציג את כישוריו ואת הישגיו. הקמפיין המוצלח הסתיים בניצחון, עם 10% יתרון על יריבו. "אני חושב שהבוחרים הרגישו שהם בוחרים כשופט אדם שעבר קשיים בחייו ולכן יהיה רגיש וקשוב לסבלם של אחרים, וזה היה דבר שהכריע את הבחירות", מסביר ריצ'רד.

איך אתה מתפקד היום בבית המשפט העליון? האם העיוורון הופך אותך לשופט טוב יותר?

"אני חושב שכן", עונה ריצ'רד "אינני מושפע ממראה עיניים. בנוגע לתפקוד היומיומי שלי – לכל שופט יש ארבעה עוזרים, ולי יש חמישה. חשוב לזכור שתפקידו של בית המשפט העליון אינו לדון מחדש בתיקים אלא לקיים ביקורת שיפוטית על ערכאות נמוכות יותר ועל היבטים משפטיים פרוצדורליים בהתנהלות בתי המשפט. מדי שבוע אנו מקיימים ישיבה שבה אנו בוחנים 26 תיקים ומחליטים אלו תיקים יגיעו לדיון".

כיצד אתה מתמודד עם קריאת התיקים ולימודם?

אני עובד 15 שעות ביום. בכל תיק יש תקציר המרכז את הטיעונים המשפטיים העיקריים, ומקריאים לי אותו. אם יש צורך, אני מעמיק. למעשה, אני משנן ולומד הכול בעל-פה", הוא מסביר.

מה צופן העתיד עבורך?

"נבחרתי לשמונה שנים אך אני מאמין שאשאר בתפקיד כל הקריירה שלי. כל עוד בעל משרה נהנה מאמון הציבור, סיכוייו להיבחר מחדש גבוהים מאוד", הוא מסביר.  "כעת אני יכול לקדם את נושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. בארה"ב חוק ה-American Disability Act מדהים, מתקדם ומקיף. השפעתו עצומה ויש הנגשה לכול! אבל ברמת התעסוקה, יש בעיה קשה".

לכן ריצ'רד מקדם יוזמה לתעסוקה של אנשים עם מוגבלות במוסדות ציבור במדינת מישיגן. הפרויקט הצליח מאוד ומשמש מודל ומנוף לתעסוקה במגזר הפרטי-עסקי. "בתקופה הקצרה שהפרויקט פועל מצאו 900 משרות נוספות", הוא מדגיש.

לסיום, הוא נשאל על שפת הגוף המרשימה שלו בעת שהוא מדבר בציבור.

"הוריי עבדו אתי הרבה על זה", הוא מחייך. "הם הקפידו על כך מאוד, הכירו אותי ואת כישוריי והבינו שכדי לשרוד, אני חייב לפתח כישורים חברתיים. הם רשמו אותי לחוג ה- Debate Club בכל ארבע שנותיי בתיכון, היום זה מוכיח את עצמו".

בזכות ולא בחסד

זכויות להורים לילדים עם לקות ראייה

הפעם בחרנו ללקט מגוון זכויות הנוגעות להורים לילד/ה עם לקות ראייה. הבאנו את עיקרי הדברים בתחום של זיכוי במס הכנסה ותג חניה.

המידע לקוח מאתר "כל-זכות". המידע באתר "כל-זכות" הוא מידע כללי ואינו מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. המידע נמסר לאתר על ידי גורמים ממשלתיים ועמותות.

להרחבה נוספת ניתן לפנות למשרדנו או לגלוש באתר האינטרנט "כל-זכות".

זיכוי במס הכנסה

תמצית

על פי סעיף 45 בפקודת מס הכנסה, הורה לילד עיוור זכאי לקבל שתי נקודות זיכוי שנתיות ממס הכנסה. הזכאות תקפה גם לעיוור בן יותר מ-18 הגר בבית הוריו ותלוי בהם.

ניתן לקבל החזרי מס רטרואקטיביים עבור שש השנים הקודמות לתאריך הבקשה.

שווי ההטבה הוא 5232 ש"ח לשנה ו-436 ש"ח לחודש.

מי זכאי?

– הורה לילד עד גיל 18 שאובחן כעיוור על-ידי רופא עיניים.

– הורה לבוגר מעל גיל 18 שהוא בעל תעודת עיוור/לקוי ראייה.

תהליך מימוש הזכות

– לצורך תביעת נקודות הזיכוי יש לפנות למשרדי מס ההכנסה באזור המגורים.

– יש למלא טופס 116 א' – בקשת זיכוי ממס בגין קרוב נטול יכולת.

– אל הטופס יש לצרף את המסמכים הבאים:

  • לילד עד גיל 18: טופס 127 – "תעודה רפואית" שימלא רופא עיניים. הטופס צריך לכלול פרטים רפואיים, אבחנה ברורה ומאיזה תאריך האבחנה תקפה.
  • לבוגר מעל גיל 18:

* תעודת עיוור/לקוי ראייה

* הצהרת ההורה שהילד "סמוך על שולחנו".

* מסמכים המעידים על מקור וגובה ההכנסות של העיוור ובן/בת הזוג שלו (אם יש).

– במשרד פקיד השומה יינתן להורים אישור לניכוי מס הכנסה, ואותו עליהם למסור למעסיק.

חשוב לדעת

– הורים לשני ילדים העומדים בתנאי הסעיף זכאים לקבל כפל נקודות (כלומר 4 נקודות זכות).

– הורים זכאים לקבלת החזרי מס רטרואקטיביים עבור שש השנים הקודמות לתאריך הבקשה (ובלבד שהזכאות הייתה קיימת במהלך אותן שנים), בתוספת ריבית והצמדה כמקובל במס הכנסה.

– במקרה שקיימות הוצאות עבור ילד הנמצא בדיור חוץ-ביתי יכולים ההורים לבחור בין הזכאות לשתי נקודות הזיכוי לבין זיכוי במס הכנסה עבור ילד בדיור מחוץ לבית ההורים.

תג חניה לנכה

תמצית

תג חניה לנכה מאפשר להחנות את הרכב במקומות המיועדים לנכים ובמקומות שהחניה אינה מותרת בהם, בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בחוק חניה לנכים, שעיקרם אי הפרעה לתנועה.

– על-פי החוק השימוש בתג מותר רק כאשר הנכה נמצא ברכב (כנהג או כנוסע).

– במקרים רבים ניתן להחנות רכב הנושא את התג בחניה המסומנת בכחול לבן – ללא תשלום. היות שלא מדובר בתקנה ארצית, יש לוודא את קיום הזכאות מול הרשות המקומית שבתחומה חונים.

– החוק קובע כי בעל תג חניה לנכה פטור מתשלום על חניה במקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לנכה היא דרך חניה ציבורית בתשלום.

– תוקפו של תג החניה לנכה הניתן לצמיתות – ארבע שנים. מספר שבועות לפני תום התקופה יחודש התג אוטומטית על-ידי אגף הרישוי ויישלח לביתו של הנכה ללא כל צורך בפנייה למשרד הרישוי.

חשוב לדעת

– ניתן לקבל תג חניה לשני כלי רכב, ובלבד שיוכח ששניהם משמשים להסעת הנכה.

– הרכב יכול להירשם על שמם של הורים לילד נכה. אין צורך ברישום הרכב על שם הילד.

– לבעלי תעודות עיוור – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הרווחה (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).

מי זכאי?

– לתג חניה לנכה זכאי מי שעונה על אחד מהתנאים הבאים:

  • בעל תעודת עיוור/לקוי ראייה של משרד הרווחה.
  • אדם שנקבעו לו לפחות 60% נכות רפואית ותנועתו ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו.
  • הורים לילד נכה העומד בתנאי אחד הסעיפים הקודמים.

תהליך מימוש הזכות

– לקבלת התג יש להכין את כל המסמכים הבאים:

  • טופס בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רישוי (נמצא באתר משרד הרישוי)
  • צילום ת"ז + הספח, צילום רישיונות רכב

– בעלי נכות רפואית מ- 60% ומעלה יצרפו העתק מפרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

– מקבלי גמלת ילד נכה, גמלת ניידות או קצבת נכות כללית  יצרפו אישור מהמוסד לביטוח לאומי.

– במקרה שמבקש תג החניה אינו בעל הרכב (הרכב רשום על שם הילדים/אשה/בעל), יש לצרף ת"ז + ספח של הנכה ושל בעל הרכב, על מנת להוכיח קרבה משפחתית.

– את טופס הבקשה בצירוף המסמכים יש להעביר אל היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה, ת"ד 72, חולון, מיקוד 58100, פקס 03-5027686.

– משך הטיפול בבקשה לתג חניה לנכה אורך עד 90 ימים מיום מהגעת הבקשה ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות.

– מומלץ להתעדכן על מצב הטיפול בבקשה לאחר 3 שבועות מהגשתה באמצעות המענה האנושי במרכז המידע הארצי. המענה ניתן בשפות עברית, ערבית ורוסית: 5678*.

אופק לרפואה

צוות "מכון מיכאלסון לשיקום הראייה" עונה לשאלותיכם

  1. איך מודדים חדות ראייה ושדה ראייה, ומה המשמעות של תוצאות הבדיקה של רופא עיניים? (מה המשמעות של 3/60, 6/60 וכדומה)

חדות ראייה נמדדת באמצעות לוח ועליו ספרות או ציורים הממוקם במרחק קבוע מהנבדק. תוצאת חדות הראייה מוצגת כשבר, כאשר המונה מתאר את מרחק הבדיקה והמכנה מתאר את המרחק ממנו נבדק בעל ראייה תקינה יראה את האות.

ככל שהמכנה גדול יותר כך האות המוצגת לנבדק גדולה יותר וחדות הראייה נמוכה יותר. לדוגמא: חדות ראייה 6/30 פירושה שהנבדק רואה ממרחק של 6 מטרים גודל אות, אשר נבדק בעל חדות ראייה תקינה יראה ממרחק של 30 מטרים.

שדה ראייה בודק את יכולת הראייה ההיקפית בעת התמקדות על אובייקט שמולו.

  1. באיזה לקויות ראייה כדאי לבצע בדיקות ראייה תקופתיות גם אצל יתר בני המשפחה?

בילדות בדיקות ראייה חשובות לכל הילדים (גם ללא סיפור משפחתי) בגילאים שנה, שלוש ושש שנים.  בהמשך החיים – מעקב בהתאם לקיומה של בעיה. מעל גיל 40 יש להיבדק פעם בשנה באופן קבוע.

  1. באילו מקרים מומלץ לעשות אבחון גנטי?

מומלץ לבצע בירור גנטי במשפחות בהן קיים חולה במחלה החשודה כמחלה גנטית (בין אם ישנם מקרים נוספים במשפחה ובין אם מדובר במקרה בודד). הבירור מומלץ לחולה עצמו וגם לבני משפחתו.

  1. אילו עזרים קיימים לסיוע בכניסה למערכת לימודית?

ישנם כמה עזרים לסיוע לקראת כניסה למערכת הלימודית כגון: מגדלת בועה, משקפי טלסקופ, טלסקופים ידניים, טמ"ס, ערכה טכנולוגית לתלמיד.

במהלך המעקב אנו, האופטומטריסטיות, נתאים את עזר הראייה לאותו שלב שבו הילד נמצא ולפי צרכיו.

  1. מה יכול לסייע לילדים הסובלים מסינוור כתוצאה מלקות ראייה ?

לילדים הסובלים מסינוור כתוצאה מלקות ראייה נמליץ על משקפיים עם עדשות פילטר- אלו עדשות המסננות אורכי גל קצרים שגורמים לסינוור. כמו כן, יש אפשרות להתאים עדשות מגע עם פילטר למניעת סינוור.

בנוסף ניתנת הדרכה להתאמת הכיתה לתנאי סינוור כדוגמת וילונות ותאורה.

SAVE THE DATE

הכנס השנתי לכל משפחות "אופק לילדינו"

יתקיים ביום שני, 30.5.16, כ"ב אייר תשע"ו,

במרש"ל תל-אביב (מנדלי מוכר ספרים 20), בשעות אחר הצהריים.

הכנס מיועד להורים ולאנשי מקצוע וכן לבני נוער ובוגרים צעירים.

נשמח לראותכם! ניתן להירשם במשרדי העמותה בטלפון 02-6599553.

איך זה שכוכב אחד מעז-ראיון עם יאיר נהון

מאת: אושרית ושיראל – צוות "אופק לילדינו"

ביום חורפי ורגיל למדי נסענו, מתרגשות וגאות, לבית משפחת נהון בעיר מודיעין.

יאיר נהון זכה במקום השלישי בתוכנית הטלוויזיה "בית ספר למוזיקה" ששודרה בערוץ 2 בקיץ האחרון. פגשנו את יאיר ואת אמו מירה לשיחה על התוכנית, המוזיקה, לקות הראייה והזכייה המרגשת.

שלום, נעים מאוד, שמחות לפגוש אותך.

יאיר, ספר לנו קצת על עצמך.

יאיר: אני בן 12 וחצי, גר במודיעין. אנחנו ארבעה ילדים במשפחה, אני הכי קטן. אני לומד בכיתה ז' באורט עירוני ד' במודיעין.

האחים שלי הם שיר (23), אדיר (21) וספיר (19). אנחנו משפחה מאוד מוזיקלית. אדיר מנגן, ספיר שרה ומנגנת ומשרתת כיום בלהקה הצבאית- להקת פיקוד הדרום, ושיר היא המנצחת על כולנו.

אימא היא גננת, יש לה גם חוש מוזיקלי, ואבא אריה תומך בכולנו .

ספר לנו על הזיכרון הכי מוקדם שלך מעולם המוזיקה.

יאיר: אני שר כבר מגיל 3. לא הלכתי אף פעם לשיעורים מסודרים אבל תמיד הייתי שר.

מירה: מאז שיאיר היה קטן, בכל פעם שהייתי מחפשת אותו, הייתי מוצאת אותו על במה.

כשהיה בכיתה א', שר במקהלת בית הספר. הוא היה כל כך טוב שהמורה לא ויתרה עליו. יאיר שר גם במקהלת "פרחי מודיעין", שם המנצח אבחן אותו כגאון מוזיקלי.

ואיך הגעתם לתוכנית "בית ספר למוזיקה"?

מירה: כבר בתחילת העונה הראשונה יאיר ביקש ממני לרשום אותו. בעונה השנייה פספסנו את מועד הרישום…

יאיר (צוחק): התחמקתם מלרשום אותי?!

מירה: לא, מה פתאום. כשהתפרסמה ההרשמה לעונה השלישית, מהרגע הראשון הוא לחץ עלינו שנרשום אותו בזמן ולא נפספס, עוד לפני שהתחילו האודישנים. הפעם היינו מוכנים ושלחנו את כל מה שהיה צריך בזמן.

ספר לנו על תהליך הקבלה לתוכנית.

יאיר: השלב הראשון היה לשלוח שיר מוקלט באמצעות האינטרנט. עברתי את השלב הזה והוזמנתי לאודישן שני מול המפיקים של התוכנית. שם אימא אמרה לי שלא בטוח שאני אעבור.

מירה: היה לי חשוב להכין אותו, כדי שלא יפתח ציפיות ויתאכזב. הייתה כמות עצומה של ילדים שבאו להיבחן ורציתי להגן עליו.

יאיר: אני חשבתי שהאודישן הלך סבבה. היה ריאיון עם המפיקים, זה לא היה מפחיד. האודישן השלישי היה רק מול השופטים וזה האודישן הראשון ששודר. האודישן הרביעי כבר היה מול הקהל – ומשם הכול היסטוריה…

איך הרגשת בשלב האודישנים? חששת?

יאיר: לא פחדתי. אני רגיל להופיע מול קהל. זה היה שונה רק בגלל שזה שודר בטלוויזיה.

איך הודיעו לך על קבלתך לתוכנית?

יאיר: בשבוע שבו היו צריכות להתקבל תשובות סופיות, הייתי ממש לחוץ, חיכיתי להודעה. במהלך הצילומים לא אמרו לנו אם עברנו או לא.

מירה: בהפקה רצו להפתיע את המשפחה. התקשרו לאחותו כדי לתאם את ההגעה של ההפקה אלינו הביתה והיא שיתפה אותנו. בדיוק ביום שבו הם היו צריכים לבוא, יאיר היה בטיול של בית הספר. היינו צריכים להמציא סיפור כדי להחזיר אותו מהטיול. באותו שבוע היה יום הולדת לאדיר, אז אמרנו לו שהזמנו את כל המשפחה אלינו ושהוא חייב לחזור מהטיול. הוא הגיע מהטיול והיה מאוד מופתע לראות את הצלמים וההפקה.

יאיר: ידעתי שזה יהיה בהפתעה, אבל למרות שחיכיתי לזה, לא ידעתי באיזה ערב הם יבואו. בהתחלה צביקה הדר נכנס ואז קרן פלס. שמחתי מאוד שהיא תהיה המנטורית שלי.

איך היה לעבוד עם קרן פלס כמנטורית?

יאיר: היה כיף, היא אחלה מורה. הרגשתי שהיא מקצועית, היא כבר הרבה זמן במקצוע. התחברתי אליה מאוד גם ברמה האישית ולמדתי ממנה המון.

איך היו הקשרים בין הילדים בתוכנית? הייתה תחרותיות?

יאיר: לא הייתה בכלל תחושה של תחרותיות. בתוכנית אין מודחים ובהפקה דאגו שכל אחד יקבל איזשהו תואר (מצטיין, בסוף תוכנית וכד'). נשארנו חברים כל הילדים בתוכנית. יש לנו קבוצת וואטסאפ ביחד, אנחנו נפגשים מדי פעם ומופיעים יחד.

איזה תגובות קיבלת בכיתה ומהחברה בכלל?

יאיר: החברים בכיתה פרגנו, הכינו לי שלטים אחרי הזכייה. גם בעיר מודיעין היה פרגון, ראש העיר הזמין אותי אליו. בקניון, ברחוב, אנשים מזהים אותי וזה כיף לקבל את הפרגון הזה מכולם.

עד כמה הייתה התוכנית ערוכה כדי להשיג רייטינג וצופים, להרגשתכם?

מירה: לא כל כך הרגשנו את זה, אולי קצת. מה שכן, בכל השבוע שלפני הקרנת הפרק הראשון, ראו בפרומו רק את יאיר שר ואת החיבוק של קרן פלס. זה חזר שוב ושוב. גם כשהתוכנית עלתה, השאירו את האודישן של יאיר לסוף התוכנית.

יאיר: ביום הגמר הציגו סרט שבו אני מתעורר ומתארגן. זה לא היה באותו יום של הגמר אלא ביום אחר בכלל.

איך התייחסו ללקות הראייה שלך?

מירה: יואב (המפיק) סיפר שהוא ראה את יאיר ושמע את קול הפעמונים שלו. הוא עצם את עיניו וניסה להקשיב רק לקול. הוא התלבט מה לעשות כי רצה לקבל את יאיר בזכות השירה שלו אבל פחד שאנשים מבחוץ יגידו שההפקה עושה רייטינג על חשבון הילד. בסוף, יואב החליט שהוא לא יכול לוותר עליו.

היו קשיים במהלך התוכנית?

יאיר: כשצביקה הדר (המנחה) דיבר, וגם בזמן השירים, היה מקום שבו הוקרנו כל המילים שנאמרות. לא הצלחתי לקרוא את המילים, אז זה היה קצת קשה, אבל זכרתי בעל-פה כי לא הייתה לי ברירה.

מבחינת התאורה, לשמחתי, היא לא הייתה מולי, אז לא כל כך סנוורה אותי. בסך הכול, לא שינו בשבילי כלום. הייתי כמו כולם והרגשתי כמו כולם.

ממה הכי התרגשת בתוכנית?

יאיר: הכי התרגשתי כששרתי את השיר "יוצא אל האור". אני חושב שזה השיר הכי טוב שביצעתי בתוכנית.

חשבת שתנצח?

יאיר: לא חשבתי שאנצח. אימא, שכל הזמן פחדה עליי, אמרה לי לא לפתח ציפיות. כולנו הרגשנו שעוזיה צדוק יזכה מקום ראשון, אבל אני לא ציפיתי לאחד המקומות הראשונים ולכן הופתעתי והתרגשתי מאוד.

מתי ידעת שאתה זוכה במקום השלישי?

יאיר: שלושה שבועות לפני שהקרינו את הפרק של הגמר.

והצלחת לשמור על כך בסוד?

יאיר: כן. סיפרתי רק פה ושם. מקווה שהם לא סיפרו הלאה. (אל תגלו להפקה 😉 )

ומה אתה חושב לעשות עם הפרס הכספי שקיבלת?

מירה (בקריצה): אנחנו שומרים את הכסף ללימודים.

יאיר מוחה: בינתיים, אני שומר את הכסף עד שאטוס לחו"ל, כדי לבזבז שם. אני טס בקרוב עם אבא, דוד ובן דוד שלי לטיול בר מצווה בפלורידה.

תמשיך לעסוק במוזיקה?

יאיר: ללא ספק. זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני רוצה להתחיל ללמוד לנגן. במהלך התוכנית קיבלנו שיעורי פיתוח קול מההפקה ואני ממשיך לקבל שיעורים גם עכשיו, אז אני ממשיך ללמוד כל הזמן. אני אוהב להופיע, אז מקווה להמשיך להופיע בכל מיני אירועים ולהיות מפורסם.

איזה מסר יש לכם לחברים בעמותה?

יאיר: אם יש משהו שאוהבים לעשות וטובים בו, אז לא להפסיק. הצלחתי כי לא הפסקתי לשיר וחפרתי להורים שלי שירשמו אותי.

מירה: אם רואים שיש לילד כישרון והוא רוצה משהו, אז לתמוך בו, לעודד אותו, לעזור לו להגשים את החלום. להתאמץ ולא לפחד ממגבלה כזו או אחרת.

התקשרו אליכם הורים לילדים עם לבקנות או לקויות ראייה אחרות?

מירה: כן, התקשרו משפחות שמאוד התרגשו. נוצר קשר חם. כל התוכנית הזו הכירה לאנשים את העולם של הלבקנות ועודדה ילדים עם לבקנות, נתנה להם תקווה שהם יכולים להגיע רחוק.

בנוסף, חשוב לי להזכיר את עמותת "פעולה" שפועלת רבות בעיר מודיעין בשביל אוכלוסיית האנשים עם לקויות ראייה ועיוורון. דרכם הכרתי עוד משפחות עם לבקנות, עוד חברים. הם עושים הרבה ונותנים לנו המון.

מהי "אופק לילדינו" בשבילכם?

מירה: עמותה שנותנת לנו חלום ותקווה. כיף שיש מקומות שבהם אנחנו מרגישים בטוחים ויודעים שדואגים לנו.

אנו מאחלים ליאיר המון בהצלחה גם בהמשך. תמשיך להיות מקור השראה לכולנו!

הדרכה שיקומית

הדרכה שיקומית ניתנת מטעם השירות לעיוור במשרד הרווחה, ומטרתה פיתוח עצמאות. ההדרכה ניתנת מגיל 120-0, כאשר המטרות והתחומים משתנים בהתאם לגיל.

מטרת ההדרכה השיקומית היא ללמד את המודרך טכניקות שיאפשרו לו לתפקד באופן עצמאי וכן להעלות את תחושת המסוגלות למרות מגבלת הראייה. השירותים ניתנים לאנשים עם לקות ראייה או עיוורון ובני משפחותיהם ואינם מותנים בתעודת לקוי ראייה/עיוור. בגיל הרך (3-0) ניתן גירוי ראייה מתאים כדי לקדם את התפתחות הילד תוך צמצום הפער ההתפתחותי שנוצר כתוצאה מלקות הראייה/עיוורון.

תחומי ההדרכה השיקומית כוללים התמצאות וניידות בטוחה, טיפול עצמי, עבודות מטבח, תחזוקת בית, תקשורת (כולל שימוש בסמארטפונים). לאחר היציאה מבית הספר כוללת ההדרכה גם לימוד מחשבים, ניצול שעות הפנאי והיערכות לשעת חירום.

בגיל הרך (גילאי 3-0) ההדרכה כוללת גירוי של הראייה וניצול השימוש בראייה הקיימת, פיתוח חושים מפצים, פיתוח תקשורת, הקניית מושגים, התמצאות במרחב ופיתוח הרגלי למידה.

ההדרכה היא לפי צורכי האדם, ובמידת הצורך, ניתן להדריך צוותים או משפחה. ההדרכה השיקומית ניתנת בכל מקום שבו האדם בעל לקות הראייה או העיוורון זקוק להדרכה: בביתו ובסביבתו, במקום העבודה/ השירות או במסגרות לימודיות.

הפנייה לשירות היא דרך העובד הסוציאלי המטפל במשפחה בלשכת הרווחה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאנשי הקשר הרשומים מטה, או באתר www.migdalor.org.il

רשימת בעלי תפקידים במחוזות השונים – פרטי קשר

המחוז ראש צוות טלפון דוא"ל גיל הילדים
צפון אמילי ערוסי 054-6110180 emily@migdalor.org.il מגיל 6
מרכז אתי גביש 054-6110162 etigv@migdalor.org.il מגיל 6
י-ם ודרום שרית גלילי 054-6110155 saritga@migdalor.org.il מגיל 6
כולם דורית כהן גלר 050-7536254 doritco@migdalor.org.il הגיל הרך 6-0
כולם שרונה עידן 077-7721400 sharona@migdalor.org.il מתאמת טיפול כל הגילאים

מה העניינים- עדכונים מחיי העמותה

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, קלטנו בארגוננו שתי סטודנטיות לעבודה סוציאלית קהילתית שעושות אצלנו את ההכשרה המעשית: שיראל רייש מאוניברסיטת בר אילן ושרון פרץ מהאוניברסיטה העברית. שתיהן עובדות במרץ ויחד איתנו, מקדמות את פעילות העמותה. בהצלחה!

ב-4.11.15 השתתפנו בכנס "הזכות לעבוד" של מחלקת השיקום בביטוח הלאומי. בכנס הוצגו מגמות חדשות בשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה, וכן התקיים פאנל מעניין של מעסיקים ועובדים אשר דיברו על האתגרים וההצלחות בשטח. אנו תקווה כי נושא זה ימשיך להיות על סדר היום של כלל הגופים בשירות הציבורי. כמו כן, אנו עמלים כל העת על פיתוח תוכנית "עבודה באופק", כדי להוביל לשילובם של הצעירים שלנו בעולם העבודה.

בשעה טובה חנכנו בתחילת חודש דצמבר את משרדנו החדש והמשודרג במתחם "בית חינוך עיוורים" בירושלים. אנו משוכנעים כי הסביבה הפיזית הנעימה והמרחב שלרשותנו ישפיעו  לטובה על כל צוות העמותה, ומזמינים אתכם לבקר אצלנו!
תודה רבה מכל הלב להנהלת "בית חינוך עיוורים" ולכל המסייעים
.

האגף לחינוך מיוחד, בהובלתה של הגברת רחלי אברמזון, עורך מפגשים אינטנסיביים עם נציגים של ארגוני ההורים כדי לשפר יחד את שירותי האגף ולהתאימם באופן מיטבי לתלמידים. אנו מאמינים בדרך עבודה זו, וכשותפים פעילים במפגשים, חווים את העשייה החיובית. אנו מקווים ששיתוף הפעולה, השיח הפורה והמפגשים בינינו יימשכו.

ביוזמת מחלקת הרווחה בעיריית בת ים ומשפחת כהן הפעילה בעמותה, השתתפנו בערב מידע וזכויות לתושבי העיר והסביבה. הייתה זו הזדמנות להציג את פעילותנו לקהל ולצרף משפחות נוספות.

ב-3.12.15 ציינו ברחבי הארץ והעולם את "היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
גם אנו השתתפנו ביום הזה וקיימנו פעילות הסברה בנושא עיוורון ולקות ראייה לתלמידי בית הספר היסודי "לביא" ביישוב נעלה.
אנו משוכנעים כי כל פעילות הסברה תורמת לשוויון ולהעלאת המודעות, ונמשיך לפעול בדרך זו. תודה לחברי צוות "רואים אחרת" על התגייסותם.

היועצת המשפטית של "בזכות", עורכת הדין אביבית אהרונוף, הגיעה לפגישה עם צוות העמותה. הפגישה התמקדה בעבודת ארגון "בזכות", המקדם שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התעדכנו על המהלך שמובילה "בזכות" לחקיקת חוק "זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים". אנו עובדים בשיתוף פעולה מתמשך עם ארגון "בזכות" כדי לקדם את החקיקה לטובת ילדינו ולמצות את זכויותיהם. יצאנו מהמפגש חדורי תקווה בדבר המגמות החדשות, בדרך לעתיד שוויוני לילדינו.

כמדי שנה התקיים מפגש עם המורות התומכות העוברות הכשרה בסמינר לוינסקי. ב18.1.16- שוחחה גילה עם המורות, שיתפה בסיפורה האישי ובהקמת העמותה, והציגה לפניהן את פעילויות העמותה. זהו מפגש חשוב שבו ניתנת למורות הזדמנות להכיר מקרוב את העמותה ולחשוף בפני תלמידיהן את העשייה שלנו.

נופש המשפחות בחופשת חנוכה היה מגבש ורטוב! 15 משפחות יצאו לנופש בן יומיים באזור הנגב. למרות הגשם והשיטפונות, כולם נהנו והאווירה הייתה נהדרת. התחלנו את היום בטיול ג'יפים באזור המכתש, המשכנו במסלול רגלי ומלא בוץ בהדרכת אילן ברוש האחד והיחיד. את היום השני בילינו בקיבוץ בארי, עם מארחינו נויה וארז גתי, חברי הקיבוץ והעמותה שלנו. אין מילים לתאר את החוויות הרבות שהכינו לנו, החל מבילוי בפינת החי המדהימה (שלא מביישת אף גן חיות!), דרך סדנת נגינה קסומה, ליטוף בעלי חיים וסיור בדפוס בארי. תודה לכל חברי בארי על תרומתם ליום הזה, תודה מיוחדת לנויה וארז! וכמו תמיד – תודה למיקי ואפרת על ארגון הנופש.

ב-29.12 קיימו חברי צוות "רואים אחרת" מפגש הסברה ושיח עם המורים שלנו בתוכניות שיעורי העזר והמוזיקה. במהלך המפגש התנסו המורים בעזרים מחיי היום יום, למדו על החיים עם לקות ראייה וקיבלו טיפים להמשך העבודה עם הילדים.
המורים קיבלו למזכרת מדבקה עם שמם בכתב ברייל, מה שעורר התלהבות רבה!

במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם עמותת "מגדל אור – יעדים לצפון" קיימנו בחודש ינואר שני מפגשי הדרכה, בצפון ובדרום, בנושא סמארטפונים נגישים. המשתתפים למדו על יתרונותיו של הסמארטפון הנגיש, על אפליקציות מותאמות, וכן קיבלו טיפים לבחירת טלפון נייד מותאם לילדיהם. אנו מקווים להמשיך את תוכנית המפגשים. אין לנו ספק כי חשיפה לטכנולוגיה ולעזרים הקיימים, בשילוב עם התאמה נכונה לצורכי הילד, חיוניות לעתיד ילדינו.

זו כבר מסורת שאחת לשנה צוותנו מתארח ב"מכון מיכאלסון לשיקום הראייה" בהדסה עין כרם. ב-10.1.16 נפגשנו עם צוות המכון כדי לשמוע על דרך עבודתם ועל מגמות חדשות בתחום, וכן נכחנו בבדיקת ראייה כדי להבין וללמוד. תודה לרחלי ולצוות על האירוח החם.

לאחרונה השתתפנו במפגש של הורי הילדים בגן אלי"ע בירושלים. במפגש האזינו ההורים לסיפוריהם של הורים "ותיקים" על השנים שלאחר הגן ושיתפו בחוויותיהם. מיכל אגמון, הפעילה בצוות "הורה להורה", ובתה גלית, סיפרו יחד את סיפורן, תוך הדגשת השילוב במסגרות השונות. אבישי זלינגר, אבא של בן, סיפר על ההתמודדות בשנות בית הספר היסודי וכן דיבר על עזרים המסייעים לראייה שניתן לרכוש דרכו. המפגש השאיר טעם של עוד, ואנו תקווה כי בזכותו ייחשפו לפעילותנו הורים נוספים. תודה למשתתפי המפגש! 

צוות האימהות "הורה להורה" לקח על עצמו השנה לחזק את הקשר עם קהילת רופאי העיניים לילדים. במסגרת זו אנו עורכים מפגשים אישיים עם צוותי מחלקות ומרפאות עיניים לילדים ברחבי הארץ. המפגש הראשון  התקיים ב-4.2.16 בבית החולים שניידר. שמחנו להתארח אצל פרופ' שניר וד"ר ארנברג. סיפרנו להם על פעילותנו, ויחד עמם חשבנו כיצד לחבר משפחות נוספות לעמותה כדי להציע להן את שירותינו. אנו מקווים להמשיך במפגשים חשובים אלו כדי לעודד את השיח עם רופאי העיניים ולהציג את נקודת המבט שלנו כ"פציינטים". תודה לפרופ' שניר ולד"ר ארנברג על ההיענות ועל המפגש המעשיר.

ב-14.2.16 השתתפנו בערב מידע וזכויות בביתר עילית. הוזמנו למפגש תושבי העיר והסביבה. זו הייתה הזדמנות להציג את פעילותנו למשפחות שלהן ילד עם עיוורון או לקות ראייה, ולהציע להן להצטרף אלינו.

ב-2.3.16 התקיים כנס מידע והכוונה לצעירים עם לקות ראייה לקראת סיום התיכון. בכנס השתתפו כ-50 משתתפים אשר שמעו על התוכניות השונות לאחר סיום התיכון, שוחחו עם הנציגים ונהנו מפאנל בוגרים מעשיר ומלמד. המידע שניתן בכנס היה מקיף מאוד וכלל תוכניות לשירות לאומי/צבאי והכוונה ללימודים אקדמאיים. מאחלים הצלחה רבה לכל מסיימי התיכון!

לאחרונה הצטרפנו לארגונים רבים החברים בפורום שהוקם ביוזמת "בית איזי שפירא" ליישום אמנת האו"ם בדבר זכויות של אנשים עם מוגבלות (CRPD). האמנה, שאושררה על ידי מדינת ישראל, מחייבת לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות ולדווח על הפעולות שנעשו בכל התחומים. הפורום יקיים יום עיון ללמידת הסעיפים השונים של האמנה. ביום העיון  נחליט על דרכי הפעולה שבכוונתנו לאמץ. זהו אפיק נוסף שיאפשר לנו להשפיע ולשנות לטובת ילדינו.