הרחבת האופק – גיליון 54- מאי 2023
בפתח הגיליון
משפחות ושותפים יקרים,
אנו שמחים לשלוח אליכם גיליון נוסף של העיתון
שלנו, "הרחבת האופק".
בחלקו הראשון של הגיליון, ניתן לקרוא על אודות
השינויים וההתפתחויות שהתרחשו בעמותה בשנה
האחרונה – האירועים, הטיולים ומגוון השירותים
והתוכניות שהעמותה מפעילה באופן שוטף. אנו צופים
ששנת 2023 תהיה עשירה במגוון תכנים ובפעילויות
מעניינות!
כתבות נוספות עוסקות באתגרים העומדים לפני
העמותה, בעדכוני חקיקה וזכויות, בהתמודדויות
שלכם, ההורים והילדים, כתבות על השתתפות הילדים
בפעילויות ספורט, התנדבות לשירות הצבאי והלאומי
וכתבות על חלק מתוכניות העמותה, וכמובן מדור
"במשפחה שלנו", שמארח הפעם את משפחת פרץ
מבאר-שבע.
בהזדמנות זו, אנו מבקשים להודות לכל השגרירים
והתורמים שלקחו חלק פעיל בקמפיין של "יומניטי",
שבמסגרתו הצלחנו לגייס יותר מ62,000- ₪ לטובת
המשך תוכניות העמותה. אתם מדהימים!
לסיום, בנימה של עצב והכרת תודה, ברכות חמות
לחברות הצוות שסיימו את עבודתן בעמותה, דלית
סין-משה ודנה לוז'נסקי, אשר נפרדנו מהן בתום
שנים של עבודה מסורה ומלאת הישגים משמעותיים.
אנו מאחלות להן הצלחה בהמשך דרכן המקצועית
ומברכות את כניסתן של גלית אגמון ולירון עטייה
לצוות העמותה.
קריאה מהנה!
גילה, יעל, דנה, גלית, טליה, לירון, וגנית
והוועד המנהל
מסכמים את שנת הפעילות ה25-
של "אופק לילדינו"
השנה האחרונה הייתה שנה מיוחדת. זכינו לציין את יובל ה25-
לפעילות העמותה באירוע מרגש בהשתתפות משפחות ואורחים,
אשר לקחו ולוקחים חלק בפעילותנו במרוצת השנים. כולנו נהנינו
מההצגה המרגשת של אסף בן שמעון, "בלי עין הרע".
כתמיד, הייתה השנה גדושה במגוון רחב של פעילויות ותוכניות
ומאות ילדים השתתפו בתוכניות הקבועות: מצוינות באופק,
חלומות מוזיקליים ועבודה באופק, ובמגוון אירועים לטובת הילדים
והמשפחות: הפנינג בחופשת הסוכות במרכז לכלבי נחייה, קונצרט
מוזיקה, פסטיגל מונגש, הקרנת סרט מונגש וסדנת קצב ותנועה
בשיתוף מרכז ביכורי העתים, סדנת אסטרונומיה, שני טיולים
כיפיים: טיול קיץ בהר הנגב וטיול חנוכה בירושלים, קבוצת סבים
וסבתות, קבוצות תמיכה למשפחות ועוד.
מה העניינים? עדכונים מחיי העמותה
בקיץ האחרון קיימנו קונצרט חגיגי בהשתתפותם של הילדים הנוטלים חלק
בתוכנית "חלומות מוזיקליים". הקונצרט, אשר סיכם שנת למידה מהנה, התקיים
בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן שבאוניברסיטת תל-אביב. בנוכחות משפחה ואורחים,
הילדים הציגו בגאווה את מה שלמדו במהלך השנה, שרו וניגנו במגוון כלים בליווי
פסנתר של המוזיקאית נילי זיידל.
קליפ מוזיקלי של השיר "אלוף העולם" של הזמר חנן בן-ארי בהשתתפותם של ילדי
"אופק לילדינו" הוקרן בקונצרט, ולסיום, התקיים חידון מוזיקלי נושא פרסים. ללא
ספק היה זה אירוע מיוחד ומרגש.
תרומת מסגרות למשקפי ראייה לילדים
בעקבות פסיקת ביהמ"ש בתביעה ייצוגית נגד חברת 'אופטיקל סנטר',
הועברו לעמותת "אופק לילדינו" מאות מסגרות של משקפיים לילדים.
המסגרות הועברו – לצורך מתן תרומה – לשלושה מכונים לראייה ירודה:
מכון מיכאלסון, מגדלאור והמכון של האגודה למען העיוור הרצליה בתל
אביב. ילדים המטופלים באחד המכונים יוכלו לקבל מסגרת למשקפיים
שתותאם ע"י צוות המכון. כמו כן, הועברו מסגרות לחלוקה כתרומה דרך
עמותת רי-ספקס משקפיים לנזקקים.
ליצירת קשר עם רי-ספקס: .09-9555395
יש לציין שהופניתם ע"י "אופק לילדינו".
מפגשים לסבים וסבתות
של ילדים עם לקות ראייה ועיוורון
– מפגשים שקצרו הצלחה רבה –
התקיימו שוב, בהדרכתן של עו"ס
קלינית ופסיכותרפיסטית גנית שקד
ושל רכזת הזכויות והפרויקטים גלית
אגמון. במפגשים אלו מקבלים הסבים
והסבתות כלים וטיפים במטרה לחזק
ולהעצים את הקשר עם הנכדים.
המפגשים עסקו במגוון נושאים: חיזוק
הקשר הרגשי עם נכדיהם, עידוד ופיתוח
עצמאות, משחקים מונגשים, הקראת
סיפורים ומגוון טיפים לזמן איכות
משותף.
וובינרים, מפגשים
וקבוצות תמיכה
בלחיצת כפתור
בשנה החולפת קיימנו הדרכות
במגוון נושאים. הדרכה חשובה
עסקה בוועדות הזכאות והאפיון
של משרד החינוך. ההורים קיבלו
מידע "על כל מה שחשוב לדעת":
על התנהלות הוועדות, טיפים
כיצד למצות את זכויות הילדים
בצורה הטובה ביותר.
קבוצת התמיכה להורים
לקטנטנים )גילאי לידה
עד 10( מתקיימת זו השנה
השנייה. הקבוצה מספקת להורים
מרחב בטוח ומכיל לשיתוף, התייעצות,
תמיכה והחלפת מידע עם הורים נוס־
פים, החולקים חוויית חיים משותפת,
ונוגעת במגוון נושאים חשובים המעסי־
קים את הוריהם של ילדים ובני נוער עם
לקויות ראייה ועיוורון.
מתעניינים באחת מהפעילויות/
הקלטות הוובינר? מוזמנים לפנות
לגלית אגמון בטלפון שמספרו
050-5270088
מהנעשה באופק
חלומות
מוזיקליים
התוכנית "חלומות מוזיקליים" הינה אחת
מתוכניות הדגל של "אופק לילדינו" ושמה
דגש על הנגשת עולם המוזיקה לילדים
עם לקויות ראייה ועיוורון
המוזיקה היא אמצעי אמנותי חשוב לחיזוק אישי, פיתוח
יצירתיות ומסוגלות אישית, ומהווה דרך לשילוב שוויוני
בחברה. ללימוד המוזיקה תפקיד חשוב בפיתוח חוש
השמיעה, החיוני במיוחד לאוכלוסיית האנשים עם עיוורון
ולקות ראייה, ופעמים רבות משמש תחליף לחוש הראייה.
התוכנית "חלומות מוזיקליים" מעשירה את עולמם של ילדי
העמותה ומקדמת אותם דרך עולם המוזיקה. משתתפי
התוכנית נהנים משיעורי נגינה ופיתוח קול, ולומדים
בקונסרבטוריונים ובמתנ"סים, וכן עם מורים פרטיים מכל
רחבי הארץ, ומקבלים תמיכה מטעם העמותה וסבסוד של
כ55%- משכר הלימוד.
במסגרת התוכנית אנו מקיימים שיתוף פעולה ארוך-שנים
עם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ומחברים בין ילדי
העמותה לבין סטודנטים למוזיקה אשר מעבירים להם שיעור
פרטני שבועי תמורת מלגת לימודים.
הסטודנטים זוכים לליווי מטעם צוות העמותה, הכולל
היכרות עם עולם העיוורון ולקויות הראייה, הדרכות פרטניות
עם מורים מנוסים בתחום הוראת המוזיקה לצעירים עם
לקות ראייה ומוזיקאים עם לקות ראייה, במטרה להעניק
להם כלים וידע אשר יאפשרו להם ללמד מוזיקה על הצד
הטוב והמקצועי ביותר.
מתוך הבנת חשיבותם של החיבור לגוף ושל מודעות לגוף
ולמרחב האישי והסביבתי, קמה בשנה האחרונה יוזמה
להרחיב את התוכנית לפעילות תנועה ומוזיקה לקבוצת
נערות בהנחיית סטודנטית למחול, במסגרת של קבוצה
קטנה ואינטימית. הפעילות מתקיימת בהצלחה רבה זו
השנה הראשונה בבית חינוך עיוורים בירושלים.
קונצרט שנתי לילדי התוכנית
מדי שנה מתקיים קונצרט מרגש, שבמהלכו ניתנת במה
לתלמידי התוכנית, המופיעים לפני משפחותיהם וחולקים עם
כולם את פירות הלימוד שהשקיעו בו במהלך השנה שחלפה.
בתום הפסקה ארוכה בשל משבר הקורונה, קיימנו השנה את
הקונצרט המיוחל לסיכום השנה.
שוחחנו עם זיו סבג )28(, בוגר העמותה, אשר השתתף
בעבר בתוכנית "חלומות מוזיקליים" וכיום לומד באקדמיה
למוזיקה ומתנדב כחבר בצוות ההיגוי של התוכנית. במסגרת
שיתוף הפעולה עם "היחידה לקהילה" באקדמיה למוזיקה
ולמחול בירושלים, זיו נותן שיעורי פסנתר לתלמידים עם
לקויות ראייה ועיוורון.
בתחילת דרכו של זיו בעולם המוזיקה, המורים שלימדו אותו
התקשו להנגיש את לימודי המוזיקה לצרכיו. הוא התקשה
בקריאת תווים, עד שהגיע למורה שזיהתה את הפוטנציאל
ואת הכישרון שזיו ניחן בהם. היא האמינה בו ועזרה לו
להגשים את חלומו, ולימדה אותו במגוון דרכים יצירתיות
שהותאמו במיוחד עבורו. לדבריו, כאשר היה ילד, לא הייתה
מודעות רבה לנושא, ולכן לא ידעו כיצד להנגיש לו את החומר
הנלמד, דבר אשר יצר אצלו תסכול רב. העובדה שכיום הוא
זוכה ללמד תלמידים עם לקויות ראייה ועיוורון במסגרת
המלגה מהווה עבורו סגירת מעגל והוא חש סיפוק אדיר,
הנובע מתחושת שליחות ומרצון לעזור לילדים עם לקות
ראייה ועיוורון למצות את הפוטנציאל הטמון בהם ולהגשים
את חלומותיהם.
מהנעשה באופק
"עבודה
באופק"
התוכנית "עבודה באופק" יצאה לדרך
לפני כ22- שנים. זו תוכנית ייחודית
המספקת לבני נוער עם עיוורון או עם
לקויות ראייה הזדמנות לצאת לעולם
העבודה כבר בשנים הפורמטיביות,
בהיותם בני .18-14
בני נוער מכל רחבי הארץ זוכים להשתתף בימי הכשרה
חווייתיים העוסקים במגוון נושאים, ורוכשים ידע וכלים
ראשוניים להשתלבות בעולם התעסוקה. בסיום ההכשרה
משובצים בני הנוער לעבודה של שבועיים בשוק הפתוח
באזור מגוריהם, ובהתאם לכישוריהם ולהעדפותיהם
האישיות. כל נער ונערה מועסקים כחוק ומקבלים שכר
מינימום לפי גילם.
ההתנסות החיובית וחוויית ההצלחה מחזקים את החוסן
הפנימי ואת האמונה העצמית של בני הנוער, את תחושת
ההישגיות וכן את היכולת להיות כמו בני הנוער הרואים בני
גילם, אשר עובדים בחופשות. בבגרותם, ההתנסות והידע
שרכשו במסגרת התוכנית מסייעים לצעירים בתהליך
ההשתלבות בעולם התעסוקה.
פן נוסף של התוכנית הוא חשיפת מעסיקים בשוק החופשי
להעסקה של צעירים עם לקות ראייה, במטרה להפחית
חסמים ולסייע בגיבוש עמדות חיוביות בנושא העסקת
אנשים עם מוגבלות בכלל, ומוגבלות בראייה בפרט.
בין השותפים היקרים המלווים את התוכנית מתחילתה
ומעסיקים בני נוער מדי שנה, אפשר לציין את ״בנק
דיסקונט״, חברת הביטוח ״הראל״, רשתות "טויס אר אס",
״הום סנטר״ וארגוני הקהילה: ״המרכז לעיוור בישראל״,
״הספרייה לעיוורים״, ״אלי"ע״, ״מגדלאור״, ״המרכז
הישראלי לכלבי נחייה״ ועוד; כחלק ממהלך של התרחבות
לתחומים ולמעסיקים נוספים, זכינו השנה לקיים שיתופי
פעולה חדשים, בין השאר, עם מותג האופנה "דלתא", עם
רשת הספרים "סטימצקי" ועוד, אשר שילבו בהצלחה בני
נוער בעבודה במהלך חופשת הקיץ.
על מנת לשמוע על ההשתלבות בתוכנית, על חוויית העבודה
עם צוות חנות ספרים, על תרומתה של התוכנית, ועל טיפים
ומסרים למעסיקים, להורים ולבני הנוער, שוחחה גלית אגמון
עם אורי שדה, תלמיד כיתה י"ב )19( מנס ציונה המשתתף
בתוכנית בהצלחה זה מספר שנים והשנה, השתלב לראשונה
בסניף "סטימצקי" סינמה סיטי ראשון-לציון ועם מירית צור
סייג, מנהלת הסניף.
ריאיון עם אורי, משתתף לשעבר בתוכנית:
גלית: אורי, למה הצטרפת לתוכנית "עבודה באופק"?
אורי: הצטרפתי כדי לחוות את עולם העבודה, להרוויח כסף
ולנסות למצוא מקום עבודה עתידי. ובאמת, בשנה הבאה,
אחרי שאסיים י"ב, מירית המנהלת שומרת לי מקום בסניף,
לעבוד עד הצבא. שנה לפני שעבדתי ב"סטימצקי", עבדתי
במחסן ב"הום סנטר" בראשון-לציון. "הום סנטר" זה מקום
ענק. למדתי להתמצא שם במרחב תוך כמה ימים. העבודה
הייתה בעיקר לסדר סחורה. זה היה מעניין, אבל לדעתי,
מה שנתן לי את הקפיצה להיכנס לעולם העבודה היה
״סטימצקי״. העובדים שם היו מאוד נחמדים, מאוד סבלניים.
למדתי לעבוד עם כל מיני סוגי אנשים.
גלית: באלו סוגי עבודות השתלבת ב״סטימצקי״?
אורי: סידרתי דברים בחנות, דיברתי עם אנשים ונתתי להם
המלצות, העברתי כרטיסי אשראי בקופה. לימדו אותי איך
לעשות החלפה של ספרים, כל מיני דברים כאלה. תמיד
כשאתה נכנס לחנות, אתה עומד מול הקופה, ולא באמת יודע
מה קורה מאחורי הקלעים. פתאום אני יודע מה קורה שם.
גלית: אם יש בני נוער שעוד לא מכירים את התוכנית
"עבודה באופק", תמליץ גם להם להשתתף? למה אתה
חושב שזה כדאי?
אורי: קודם כול, זה נותן יותר בגרות והכנה לצבא, לדעתי.
בצבא ייתנו לך משימות ויהיה מישהו מעליך, או אנשים
שיעבדו איתך. אם נסתכל על יתרונות אחרים, צריך לדעת
להסתדר ולעבוד עם אנשים. יש לקוחות אדיבים ויש לקוחות
שדורשים סבלנות רבה. זה מאפשר התמודדות עם מגוון
אנשים לקראת היציאה לחיים האזרחיים. הייתי ממליץ
לבני נוער לעבוד בחנויות לא רק כדי להרוויח כסף, למרות
שאפשר לעשות הרבה דברים כיפיים עם הכסף, זה משהו
שכולם מצפים לו, אבל אני התמקדתי גם ב"מֵ עֶ בֶ ר".
גלית: שיתוף הפעולה עם ״סטימצקי״ חדש ומאוד משמח!
אני זוכרת שריאיינתי אותך בזום לקראת התוכנית, ואמרת
לי שאם במקרה יש עבודה בחנות ספרים, אתה ממש
תשמח. ואכן בזכותך פנינו לסטימצקי מלכתחילה.
אורי: לדעתי צריך לנסות להתאים את מקום העבודה כמה
שאפשר לבני הנוער. זאת חוויה אחרת כשאתה נמצא במקום
שאתה אוהב ואשר תואם את תחומי העניין שלך. מעבר לכך,
קיבלתי ידע רב בכל הקשור לעבודה עם אנשים, ועם לקוחות
בפרט. נוסף לכך, רכשתי כלים להתנהלות כלכלית נבונה ואף
התחלתי לחסוך.
גלית: מירית, בתור מנהלת הסניף שאורי השתלב בו,
אשמח שתשתפי בתחושות שהתעוררו בך במהלך
ריאיון העבודה של אורי, וכיצד אורי השתלב בעבודה
בסניף?
מירית: כשפגשתי את אורי, הוא פשוט היה קסם. יש משהו
בחיוך שלו שכובש ברמה מטורפת. הוא היה כל כך נינוח,
ודיבר בטבעיות ובפתיחות. ניכר שיש לו ביטחון עצמי גבוה.
הוא ענה על כל שאלה והיה מאוד תקשורתי
חלק חשוב מריאיון העבודה הוא תיאום ציפיות מול העובד,
וכמו שאנשים ללא מוגבלות לא מתאימים לכל סוג של
עבודה, גם כאן אין הבדל בעניין הזה. בדקתי אם הוא יכול
לעבוד מול לקוחות, בקופה או רק בלוגיסטיקה. מבחינתי,
השאלה לא הייתה אם לשבץ את אורי, אלא איפה לשבץ
אותו. הוא הפך לחלק מהצוות מהרגע הראשון, ועבד בסניף
במשך חודש במקום שבועיים.
גלית: יש לך טיפים למעסיקים אחרים, על העסקה של
אנשים עם לקות ראייה בפרט, או עם מוגבלות בכלל?
מירית: לבוא מהמקום הכי לא שיפוטי ולגשת לכל אדם
כאל עובד רגיל. המגבלה של אורי לא גרמה לי להבדיל בינו
לבין כל עובד אחר. שווה לקחת את ההזדמנות הזו. אני
חושבת שיותר ממה שהעבודה עשתה טוב לאורי, זה עשה
טוב לנו כצוות. גילינו יותר אחריות, עזרנו לו, ולמדנו מה היא
סובלנות. אורי עזר לנו מאוד בעבודה מול לקוחות, וזה היה
מבורך. במקרה הכי גרוע, אם זה לא מסתדר בצורה קיצונית,
תמיד יש את צוות העמותה כגורם מגשר.
גלית: נשמח שתשתפי על החיבור האישי שלך לנושא
לקויות הראייה.
מירית: יש לי עין אחת שהיא כמעט על סף עיוורון, עם מספר
וצילינדר מאוד גבוהים. זאת עין עצלה שגילו אותה בשלב
מאוחר מאוד. הצליחו להציל אחוז נמוך מהראייה. בעין
השנייה, אני רואה בסדר, אני מסתדרת עם המצב, לא נותנת
לזה לעצור אותי. לקות הראייה העניקה מכנה משותף שתרם
לחיבור בינינו.
גלית: תודה רבה, אורי ומירית, על השיתופים המרגשים
ועל הטיפים החשובים שנתתם לבני הנוער ולהורים.
בזכות ולא בחסד
מיצוי זכויות: פטור מתור
אימא לפעוטה בת שנה וחצי עם לקות ראייה פנתה
לעזרת ״אופק לילדינו״ לאחר תקרית בעת ביקור בפארק
השעשועים ״קיפצובה״. לקות הראייה של הפעוטה
מתבטאת, בין השאר, בקושי בעת חשיפה לשמש עקב
סנוור, ועקב כך היא זכאית לפטור מתור.
בשל התורים הארוכים תחת השמש, פנתה האם למשרדי
״קיפצובה״ בבקשה להשתמש בפטור מתור כדי לחסוך
מהפעוטה סבל של המתנה בשמש וסנוור. האם סיפרה
שהבקשה עברה בין מספר אנשים, ונאמר לה שלא
מקובל להשתמש בפטור מתור ליותר ממלווה אחד,
ושילדיה הנוספים, בני 3 ו,5- צריכים לחכות לבדם בתור
כמו כולם. משהסבירה שהדבר בלתי אפשרי, הוצע לה
שחברה שהגיעה איתה )שבאה עם ילדיה שלה(, תיקח
אחריות גם על שני הילדים הקטנים. האימא נאלצה
לסרב להצעה זו, הן בשל האחריות הכבדה שתיפול על
חברתה והן מבחינת ילדיה הצעירים שבאו לבלות עם
אמם ואחותם, ואף זקוקים להשגחתה.
כתוצאה מכך, נאלצה האם להיות עם ילדיה במתחם
הסגור בלבד. נמנע מהם ליהנות מכל המתקנים במתחם,
ונגרמה להם עוגמת נפש רבה. במקום בילוי חווייתי
ומעצים למשפחה, החוויה הפכה למתסכלת ומשפילה.
במכתבה של יעל וייס-ריינד, מנהלת "אופק לילדינו",
להדר גל, מנכ"ל פארק קיפצובה, נפרסו לפניו פרטי
המקרה והודגש כי ברי לנו שהחוק מגדיר מלווה אחד
לאדם עם מוגבלות, שהוא פטור מתור. אולם, אין ספק
שכמפעילי פארק שעשועים לילדים, בידיהם לבחון כל
מקרה לגופו, ולגלות רגישות במקרים כמו זה, מקרה שבו
אימא מגיעה לבילוי עם שלושה ילדים קטנים, והפתרון
שהוצע, של פיצול המשפחה, אינו ריאלי ואינו אנושי.
הדגשנו שהפנייה נעשית על מנת להביא לתשומת לבו
את עוגמת הנפש הרבה, להעיר את תשומת הלב לכך
שלעתים המוגבלות אינה נראית לעין וכי יש לכבד את מי
שברשותו פטור מתור, כדי לוודא שמקרה כזה לא יישנה.
ביקשנו שעתה, לאחר שהבאנו את הנושא על כל מורכבותו
לתשומת לבו, הוא יחדד את הנהלים וינחה את צוות
העובדים על מנת למנוע הישנותם של מקרים כאלו בעתיד.
בעקבות הפנייה, טלפן מר גל לאם והתנצל בפניה על
עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה, על האופן שבו
טופלה במשרד, ועל מה שכינה "התנהגות ויחס אשר לא
מקובלים אצלנו".
הוא ציין שבמהלך השיחה עם האם הקשיב לדבריה והבין
את הקושי הגדול בהתמודדות עם המצב: "לא אוכל
להבין עד הסוף את המצב, אך הבנתי את הקושי הגדול".
מר גל ביקש להדגיש: "פארק ״קיפצובה מקבל את כל
הילדים ומתחשב מאוד בילדים עם צרכים מיוחדים, וכך
נשתדל להמשיך ולעשות. הוא שלח למשפחה כרטיסים
לביקור חוזר והביע תקוותו שאכן תגיע".
השפעת השינויים במערכת המשפט
על אנשים עם מוגבלות
בשנת ,2013 הכריע בג"ץ לטובת ״אופק לילדינו״ )בייצוג
של ארגון "בזכות"( בעתירה שעסקה בהנגשת החינוך
לילדים עם עיוורון או לקות ראייה ופסק כי על משרד
החינוך להנגיש חומרי לימוד, בחינות בגרות ופעילות
בית-ספרית לילדינו. פסק דין תקדימי זה חולל שינוי חסר
תקדים המיטיב את חייהם של הילדים לאחר עשרות שנים
של הזנחה והתעלמות. היה זה בג"ץ שעמד לצד ההורים
במאבקם לחינוך שיוויוני של ילדים עם מוגבלות בראייה.
על כן, חבר ״אופק לילדינו״ לעשרות ארגונים חברתיים,
א/נשי אקדמיה ופעילים חברתיים, הפועלים לקידום
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל בגילוי דעת
הכולל ניתוח של השפעות השינויים המשפטיים המתהווים
על זכויותיהם של אנשים עם כל סוגי המוגבלויות.
מהניתוח עולה כי לשינויים אלו תהיה השפעה קשה
ופוגעת באנשים עם מוגבלות. גילוי הדעת שהתפרסם
ב 15/3/2023 קורא לעצור לאלתר את קידום החקיקה
שנועדה להביא לשינויים מרחיקי
לכת במערכת המשפט ולקיים דיון
מעמיק בהשלכותיה על אנשים עם
מוגבלות.
לקריאת גילוי הדעת במלואו סרקו
את הקוד.
להתבגר ולהתגבר
מתבגרים
מתלבטים
אחת הדילמות שעמן מתמודדים צעירים
עם לקות ראייה היא סוגיית המשך דרכם
לאחר סיום הלימודים:
האם להתנדב לשירות בצבא?
אולי לשרת עם פרופיל רפואי נמוך?
או שמא לבחור בשירות לאומי?
שוחחנו עם אחדים מבוגרי "אופק לילדינו": נתנאל אבוטבול,
נטע קדוש, יותם קפלן, ברוך מתתוב והדר טרנטו, ושמענו
מפיהם על ההתלבטויות, ההתנסויות והתובנות שרכשו, והם
אף נתנו מספר טיפים לבני נוער המתחבטים כעת בשאלות
אלו.
נטע קדוש )20( משתפת: "סיימתי שנתיים של שירות לאומי
בביה"ס 'באר' בירושלים, המשלב תלמידים מהחינוך הרגיל
ומהחינוך המיוחד. עבדתי עם ילדים, ומעבר לזה שהיה
מדהים וכיף, היו מאוד מכילים כלפי לקות הראייה שלי." נטע
השלימה את השירות במסגרת עמותת 'שלומית', המפעילה
שירות לאומי-אזרחי לצעירים עם לקויות ראייה באמצעות
תוכנית "שעל", ונותנת מענה ייחודי המותאם לצרכיו
האישיים, לכישוריו ולתחומי העניין של כל צעיר/ה.
נטע מוסיפה: "במסגרת של שירות ללקויי ראייה, הרכזת
האזורית מלווה ומוצאת לך מקום מתאים, תחילה בשיחה
טלפונית ראשונית שבה היא מכירה אותי ואת ההעדפות שלי.
בתוכנית 'שעל' הרגשתי שמאוד חשוב להם למצוא לי את
המקום שבו אוכל לתרום הכי הרבה ולמצות את יכולותיי."
גם ברוך מתתוב )22( השלים שירות לאומי: "שירתתי
בעמותת 'אח בוגר אחות בוגרת', עמותה של נוער בסיכון
הפועלת למען בני נוער אלו. בתפקיד שלי כעוזר מנהלה ורכז
פרויקטים במשרדי הארגון בתל-אביב, היוויתי מודל חיובי
לבני נוער בסיכון גבוה. השלמתי שם חצי שנה ואז השלמתי
שנה נוספת ברשות לשירות הלאומי-אזרחי במחלקת פניות
הציבור. המעבר בין שני המקומות התבצע בקלות, ולמעשה
כבר במהלך הריאיון הודיעו לי שהתקבלתי לרשות לשירות
לאומי-אזרחי."
הדר טרנטו )18(, אשר סיימה את לימודיה בבית הספר
התיכון בהצטיינות, החלה השנה שירות לאומי בבית הדין
לעבודה בבאר שבע, בתפקיד אדמיניסטרטיבי. היא מפרטת:
"המשימות כוללות אחריות על דואר, מכתבים, עבודות
משרדיות בעיקר. העבודה ברובה עצמאית. יש מערכת
ממוחשבת "נט המשפט" שקיים בה כל החומר של כל בתי
המשפט: פסקי דין, פרוטוקולים, החלטות שופטים וכו', ואני
עובדת במערכת זו. דמיינתי עבודה אדמיניסטרטיבית, אך לא
ציפיתי בשלב זה לבצע עבודה עם אחריות רבה, אלא עבודה
משרדית בצוות. חשבתי שיהיה תפקיד קטן יחסית להתחלה,
שמישהו צריך למלא."
התהליך עם עמותת "שלומית" זימן להדר התמודדויות לא
פשוטות: "במקרה שלי, רכזת המחוז שלחה לי הודעה לגבי תיאום פגישת היכרות. מכירים אותי לעומק ואז מבררים
מולי באילו מקומות ארצה לשרת. עניתי שכל דבר שקשור
לעולם המשפט, מכיוון שזה משהו שארצה לעסוק בו בעתיד.
לאחר מכן הרכזת חיפשה מקום עם תקן שבו אוכל להשתלב,
ותיאמה לי ריאיון עבודה עם המפעיל. זה ריאיון עבודה לכל
דבר, ועברתי תחילה ריאיון ביחידה לסיוע משפטי. לאחר
הריאיון ממתינים לקבלת תשובה בנוגע
לקבלה לתפקיד. במידה שלא מתקבלים,
מנסים מקום נוסף. במהלך הריאיון,
לאחר שהסברתי על לקות הראייה שלי,
נתנו לי תחושה לא נעימה. שאלו שאלות
שאינן רלוונטיות, והרגשתי שההסבר
שלי מעיק עליהם, שאהיה לנטל עליהם
ושאני לא טובה ולא רצויה. לבסוף לא
התקבלתי לאותו המקום. בדיעבד, כמובן
שלא הייתי רוצה לשרת בו, כי נתנו לי תחושה שלא רוצים
בי". בהמשך התהליך הציעו להדר שיבוץ במקום שלא הייתה
מעוניינת בו. לבסוף, לאחר שאביה התערב, הדר זומנה
לריאיון בבית הדין לעבודה, שם היא משרתת כעת: "הפעם
האווירה הייתה מאוד שונה. הסבירו לי הכול, קיבלתי יחס
טוב ומכבד." היא מסבירה.
נטע וברוך מספרים גם הם על ההתייחסות ללקות ראייה
במקום השירות:
נטע: "מאוד באו לקראתי, בעיקר באוזן קשבת. הרגשתי
שאני לא לבד ותמיד יש לי במי להיעזר. הרגשתי שקודם
כול רואים אותי כאדם. היה כיף לדעת שיש אנשים שאכפת
להם ושרוצים בטובתי. אני כלקוית ראייה ידעתי לסנגר על
עצמי ולהציג את הקושי שלי במידת
הצורך. היו מספר מקרים שביקשו ממני
לעשות כל מיני דברים שבגלל הלקות
לא יכולתי לעשות. הייתי יצירתית
ונעזרתי בילד מאחת הכיתות, וזה מאוד
העצים את הקשר בינינו והוא שמח
לעזור לי. חיפשתי דרכים יצירתיות
לפתור את זה כדי לבצע את המשימות
ולבקש עזרה. מבחינתי נמנעתי מלהגיד
"אני לא יכולה לעשות את זה". נעזרתי גם בהרבה בהומור
באופן הצגת הלקות כדי להקליל את העניין. למשל, ביום
המודעות לאנשים עם לקות ראייה ב,6/6- העברתי סדנאות
הומוריסטיות והסברה בנושא. כשאני לא עשיתי מזה עניין
והעזתי לצחוק על זה, אז גם זה לא היה אישיו."
ברוך: "הרגשתי שבמקום השירות היה רצון להבין את הלקות
שלי ולהנגיש את סביבת השירות עבורי, ובסופו של דבר
הצליחו להנגיש את השירות לצרכיי האישיים. אני חושב שזה
הרבה בזכות יכולתי לסנגר על עצמי ולהסביר אודות הלקות
שלי. ישנה חשיבות רבה ביכולת שלי לסנגר עבור עצמי,
ולא לצפות שמקום השירות יידע על הלקות שלי ויידע כיצד
להנגיש את מקום השירות עבורי על פי הצרכים שלי. אין
יותר מורה תומכת ראייה או הורים, שהיו
חלק מאוד משמעותי בתהליך הקליטה
בכל מקום חדש. זה דורש המון עצמאות
לייצג את עצמי, וחשוב שיהיו את הכלים
להסביר את הלקות ולמה אני זקוק
בסביבת העבודה שלי, וזה מאוד מכין
לקראת המשך החיים. לא להתבייש לדבר
בפתיחות על הלקות וההנגשות שאתם
זקוקים להן, ולא לצפות שאחרים יעשו
זאת במקומכם. ההורים צריכים לאפשר
לילדים את ההתמודדות העצמאית הזו לקראת התבגרותם,
וזו חוויה בונה המאפשרת לילד להתמודד מול מערכות
ולעמוד על הזכויות שלו, לאחר מתן כלים מתאימים. יש לכוון
ולתמוך בהם, כהכנה להתמודדות בחייהם הבוגרים בעתיד."
נתנאל אבוטבול )18( התגייס לאחרונה, וכיום משרת בבסיס
ליד קריית מלאכי בתפקיד מש"ק קישור ליחידת מילואים,
ונהנה מאוד. במהלך השנים השתתף נתנאל בתוכנית ״עבודה באופק״, המעניקה לבני הנוער כלים והתנסות בעבודה
במהלך חופשת הקיץ. הוא סיפר שדרך התוכנית וההתנסות
במקומות העבודה רכש ביטחון ביכולותיו ובעצמו:
"ההשתתפות בתוכנית הייתה חשובה מאוד ומשמעותית
להחלטה על שירות בצבא וליכולת שלי לשרת למרות לקות
הראייה שלי. רכשתי מגוון כישורים, כולל משמעת עצמית,
דייקנות בזמנים ובכלל, עבודת צוות, השלמת משימות ועוד."
עבור יותם קפלן )18(, נחישות ומיקוד סייעו בהתמודדות
עם חסמים בתהליך ההתנדבות לשירות בצבא. יותם
סיים בהצטיינות לימודים בתחומי המתמטיקה והמדעים,
ושאף לממש את יכולותיו גם בצבא. הוא מספר: "תהליך
ההתנדבות היה רצוף אתגרים, במיוחד במהלך המיונים שלא
היו מונגשים. לאחר התערבות של "אופק לילדינו" בתהליך
ומול הצבא קיבלתי לבסוף את ההתאמות למיונים בלשכת
הגיוס. זה קשה בתור לקוי ראייה – הצבא לא ידע להתמודד
עם אנשים שיש להם צרכים מיוחדים. כך בכל יחידה, כולל
בתוכניות "שחקים" ו"גמא" של המודיעין. המיון ל"שחקים"
הוא אחד המיונים הגדולים של מודיעין בצבא ועדיין לא
מונגש. אבל אני כבר עבדתי )גם במסגרת התוכנית "עבודה
באופק"(, ואפילו בתחום הטכנולוגיה והמחשבים, וידעתי
שאני יכול לעשות את זה. ידעתי שאני רוצה לשרת בתוכנית
"ארזים", ולאחר שהצלחתי להשיג את ההנגשות במיונים,
התקבלתי. "ארזים" היא תוכנית במסגרת עתודה, עוברים
חיול ועושים תואר במתמטיקה ובמדעי המחשב בתוך
שנתיים, בליווי של אנשי התוכנית מהצבא. בתום ההכשרה
משתלבים במודיעין או בתקשוב או במחקר ופיתוח, ואף
חותמים לשירות קבע של שנתיים.
לשמחתי, ברגע שהגעתי ל"ארזים"
הנגישו עבורי הכול. כעת אני בלימודים
באוניברסיטת תל-אביב, ועדיין לא
בחרתי תחום התמחות בצבא."
גם נתנאל וגם יותם מסבירים את
החלטתם לשרת בצה"ל.
נתנאל: "אני חושב שזו תקופה
משמעותית בחיים, פרק זמן שבו אני מצד אחד תורם לצבא
ולמדינה, ומצד שני לומד, רוכש ניסיון ומתפתח באופן אישי.
זה רווח הדדי."
יותם: "הייתה לי אפשרות להתנדב לשירות הלאומי, אבל אני
רציתי להתנדב לצבא. יש לי הרבה לתרום לצבא וגם לצבא
לתרום לי. זה מקום שבו אני יכול לתרום למדינה ולעשות
שירות משמעותי. יש מקומות בשירות לאומי שכן הייתי יכול לתרום בהם, אבל כאן יותר. אני מניח שאם לא הייתי מתקבל
ל"ארזים", הייתי הולך לשירות לאומי."
הצעירים שבחרו לשרת שירות לאומי-אזרחי מתייחסים
לשאלת השירות ההתנדבותי בצבא:
הדר: "לא הייתה לי אפשרות כזו. נאמר לי שאין טעם לנסות
אפילו כי לא יאשרו לי להתנדב. אבא שלי, שמכיר את
המערכת הצבאית, הסביר לי שאין טעם להילחם במערכת
כל כך גדולה ושחבל על האנרגיות, והעדפתי ללכת למקום
שארגיש בו רצויה ומוערכת, ולכן העדפתי ללכת לתחום
המשפט."
ברוך: "העדפתי להתנדב לשירות לאומי כי הצבא יכול לשבץ
אותי על דעת עצמו לתפקידים שלא הולמים את הכישורים
שלי, כי הצבא לא תמיד נגיש מספיק ללקויי ראייה, ולא יודע
להתאים לנו תפקידים מתאימים, כך שהרגשתי שבהתנדבות
לשירות לאומי אוכל לתרום יותר. יחד עם זאת, לא ידעתי
מה הן האופציות שלי כדי להתאים לי את האפשרות הטובה
ביותר לשירות לאומי, ולתחושתי, ההיצע שנפרש בפניי לא היה
מספיק גבוה. הייתי שמח לקבל מספר רב יותר של אופציות
שירות. לשמחתי, בסופו של דבר התפקידים שקיבלתי היו
מעניינים, והרגשתי שאני תורם באופן משמעותי."
נטע: "תחילה רציתי להתנדב לצה"ל, ובגלל הקורונה נתקלתי
בהרבה בעיות בירוקרטיות. ההמלצה שלי היא להתחיל את
התהליך כבר באמצע כיתה י"א כי זה לוקח זמן. כבר עברתי
מיונים והתהליך היה מאוד אטי, והרגשתי "באוויר" זמן רב. אז
החלטתי ללכת לכיוון של שירות לאומי, כי ידעתי ששם אמצא
מקום שירות מתאים ודברים יהיו יותר ודאיים. יצרתי קשר עם
עמותת "שלומית", ובתוך פחות מחודש כבר התחלתי לראות
מקומות שירות פוטנציאליים. מאוד רציתי לעשות את השירות
בירושלים, וגם חברים רבים שהכרתי מ"נוער יחד" עשו שם
שירות וממש המליצו לי על זה. נוסף לשירות עצמו, השתלבתי
בפרויקט של עמותת ״עלה״, המפעילה פרויקט מגורים בכפר
הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בגבעה הצרפתית
בירושלים. זה מאוד ביגר אותי ועזר בתהליך העצמאות שלי,
והכרתי בנות נוספות עם לקויות ראייה שגרו איתי. אף הייתי
חלק ממשלחת לפולין דרך השירות הלאומי, טסתי ושמחתי
לייצג את אוכלוסיית האנשים עם לקות ראייה ועיוורון, וזה
הביא הרבה כבוד."
האם יש לכם מסר לבני נוער? להורים?
יותם: "בהתמודדויות שהיו לי גם בביה"ס, בתוכניות מצטיינים
שבהן השתתפתי, בתוכנית ״עבודה באופק״ ובכלל –
למדתי שגם אם מה שאתם אוהבים וחשוב לכם לעשות כרוך
במאמץ רב – הדבר שווה כשמצליחים לממש את זה."
ברוך כיום הוא סטודנט בשנה ב' לכלכלה ומנהל עסקים
באוניברסיטה העברית. הוא מסביר: "השירות הלאומי נתן
אפשרות להתנסות ולהבין מה הכיוון שלי, ולאלו תחומים אני
מתחבר, ונתן לי פרספקטיבה רחבה יותר על החיים. המעבר
מהעולם של לימודי התיכון ומהקשיחות המסגרתית של
השירות עם מנהל- יכול להיות קשה, ולקח לי זמן להתאקלם
למסגרת החדשה. מעולם פדגוגי לעולם מעשי. המעבר
לעולם המבוגרים דורש אחריות רבה ותשומת לב לפרטים.
החשיפה לתפקידים החדשים נתנה לי פרספקטיבה על
החיים, ואני חושב שזהו שלב שחשוב לעבור אותו. הרגשתי
שיש לי יכולת לתת מעבר לתפקידים שהוגדרו עבורי, כחלק
מחובתי לתרום מעצמי למען החברה בישראל."
הדר: "בשל הקשיים שאיתם התמודדתי, המסר שלי להורים –
תהיו מעורבים, יש לכם כוח! נכון שהילדים כבר בגירים,
אך אנחנו עדיין צריכים לפעמים את המעורבות, העזרה
והתמיכה שלכם. היו בקשר עם הרכזת במידת הצורך ותנו
לה את התחושה שאתם בתמונה. לבני נוער: אל תתייאשו,
גם אם התהליך יכול להיות מתסכל. שתפו את ההורים, אל
תתייאשו מבחינת מקומות ואולי תנסו לחפש באופן עצמאי,
ולא רק להסתמך על הרכזת האזורית.
למרות ההתחלה המאתגרת, במקום הנוכחי אני מרגישה
מאוד תורמת ורצויה, ונותנים לי תחושה שהעבודה שלי
מוערכת ומשמעותית. אני עובדת מהר ועם מוטיבציה גבוהה,
ודואגים לכל דבר שאני צריכה."
נטע: "לדעתי, צריך לתת כמה שיותר עצמאות כדי לאפשר
לילד נחיתה רכה בעולם הבוגרים. זה דבר חשוב מאוד.
זה מאוד בונה. השירות עצמו מאוד עזר לי להבין מה אני
רוצה לעשות בהמשך חיי, והתחלתי ללמוד פסיכולוגיה
באוניברסיטת חיפה בזכות העבודה עם הילדים. אני גם
ממליצה להורים לשלוח את הילדים ל"נוער יחד" – זה בנה
אותי מאוד מבחינת ביטחון עצמי, איך להציג את עצמי,
עצמאות. הם נתנו לי הרבה מאוד, ובתור התחנה הבאה, זה
עוד יותר התעצם במהלך השירות הלאומי, שם כבר הרגשתי
שווה בין שווים, כי ידעתי איך לסנגר ולהציג את עצמי, וראיתי
בתקופה הזו עוד תחנה לקראת החיים האמיתיים, שם את זו
שאחראית על החיים שלך."
הודעות רצות
הודעות רצות
טיפים של הורים בעקבות מחשבות על פעילויות ספורטיביות *
* הודעות אלו מבוססות על הודעות מקבוצת הווטסאפ "אופק לילדינו
קטנטנים". בהודעות מופיעים שמות בדויים ופרטים מטשטשים של
ההורים ושל ילדיהם, והובאו כאן באישור ההורים שכתבו אותן.
ב':
בני לומד בבית ספר יסודי ולא אוהב ספורט, עד כדי
הימנעות מכל פעילות ספורטיבית קבוצתית. בבית
הספר הוא מבקש לא להשתתף בשיעורי ספורט, ולא
ברור לי מה החלק של לקות הראייה בתוך זה. האם אתם
מכירים את זה מילדיכם? יש רעיונות?
מ':
גם הבן שלי פחות אוהב את שיעורי הספורט. הוא טוען
שקשה לו בהם ולא בגלל הקושי הפיזי. יותר קשה לו
לעקוב אחרי הכדור במרחב, עם המהירות שבה הדברים
זזים.
ל':
לרצון להימנע מספורט יש קשר ללקות הראייה, כמובן.
לאנשים עם לקות ראייה קשה מאוד להשתלב במשחקי
כדור, כי הרבה מאוד מאמץ מושקע במעקב אחרי
הכדור, ולא מספיקים לרוץ לאן שצריך כדי לתפוס/
לבעוט. מציעה לא להתעקש לגבי זה. עדיף לשבת בצד
כשיש משחקי כדור מאשר להרגיש כישלון.
א':
הבן שלי מאוד אוהב לשחק כדורגל, אבל לא יכול
ומתוסכל תמיד מכך שהוא לא רואה את הכדור והכול
מהיר מאוד. הוא מסונוור והריצה שלו אטית ומגושמת
יותר, ולכן התרגל להסתמך על השמיעה. בשבוע
שעבר, מורת הראייה, הסייע שלו וכמה חברים מהכיתה
שממש אוהבים להיות איתו ומתחשבים, שיחקו
בהפסקה כדורגל לפי הקצב שלו ועם צעקות תוך כדי
המשחק לאיזה כיוון הכדור עף ולמי הוא נמסר. הוא
הצליח לשחק וחזר מאושר. תציעו למורת הראייה או
לסייעת לנסות לעשות פעילויות כאלה.
ג':
גם הבן שלנו בבית ספר יסודי בהתחלה לא אהב ספורט,
אמר שרצים הרבה, ותהינו אם זה קשור לראייה או
לאופי שלו. לדעתי, הרצון של המורה לשלב והחיבור של
מורת הראייה עזרו. היום הוא ממש אוהב ספורט, ורוצה
לרוץ במרתון הקרוב.
אולי כדאי לבקש ממורת הראייה שתגיע בזמן שיעור
ותראה מה עושים, או לנסות שיפעלו בתוך מבנה יותר
מאשר בחוץ.
לא נמצאים בקבוצת הוואספ?
שלחו הודעה עם המילה קטנטנים / מתבגרים
למספר 050-5272200
ונצרף אתכם לקבוצה המתאימה לכם בוואטספ!
חדש ניוזלטר גם בווטסאפ!
בתוך המיילים הרבים, ההודעות מאיתנו מתפספסות?
מהיום תוכלו לקבל את הניוזלטר שלנו גם בווטסאפ!
)קבוצה סגורה ושקטה, רק להודעות שלנו(
להצטרפות שלחו הודעה
עם המילה ’ניוזלטר‘ למספר 050-9019096
נפש בריאה בגוף בריא
הקושי בהשתתפות ובהשתלבות
בפעילויות ספורט מוכר להורים רבים.
כתבה זו עוסקת בחשיבות הפעילות
הספורטיבית, וכוללת טיפים ופתרונות
להשתלבות מתאימה בפעילויות ספורט.
ילדים רבים לא אוהבים להשתתף בפעילויות ספורטיביות
או בשיעורי ספורט בבית-הספר, ומעדיפים לפעמים
להימנע לגמרי מספורט. מובן שללקות הראייה/לעיוורון
יש השפעה רבה על הנושא, מכיוון שפעילות כמו ריצה
או משחק בכדור עלולה להיות מאתגרת ולדרוש זמן
רב ומאמץ מהילד עם לקות הראייה. הילד צריך לפעול
במהירות )במקרים של תחרות או משחק קבוצתי(, לעקוב
אחרי חפצים שונים שמשנים את מקומם לעתים קרובות,
ולשים לב להתרחשויות רבות במקביל.
מחקרים מראים כי בחינוך הגופני יש צורך ביכולות
ובהישגים שהם שונים מאלה המקובלים כמדדי
הערכה בשיעורים אחרים.
ילדים ובני נוער עם לקות ראייה או עיוורון אשר
משולבים במסגרת הרגילה מדווחים כי אינם
משתלבים כלל בחינוך הגופני, או משתלבים באופן
חלקי ביותר, כלומר קיימים שיעורים, כדוגמת
שיעורי החינוך הגופני, שבהם הם יושבים בצד
ואינם משתתפים. גם בהפסקות הפעילות הם אינם
מתערים עם בני כיתתם. כמו-כן, רבים מהמורים
מדווחים על חוסר בכלים ובמיומנויות להתמודד
עם שילובם של תלמידים עם לקות ראייה בשיעורי
ספורט. לעתים קרובות הם חוששים מסיכוני בטיחות
בשל העובדה שאין הם מכירים את יכולותיו של
הילד עם לקות הראייה ואת הסיכונים הייחודיים
הקשורים בפעילותו. מורה משלב נדרש להעריך את
הילד הערכה הכרתית ורגשית בהתאם למרכיבים
אישיותיים שלו ובהתאם למרכיבים סביבתיים,
ולהעריך את היכולות התפקודיות שהוא סבור שהם
בתחום המסוגלות של התלמיד.
לקוח מהמאמר: עמדות כלפי שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים
ותחושת מסוגלות עצמית בפעילות גופנית משלבת בקרב פרחי
הוראה לחינוך גופני מאת ישעיהו הוצלר, עפרה גפני, סימה זך
מעבר להיבט הבריאותי והחשוב של פעילות גופנית, יש לה
היבט חברתי רחב. השתתפות בפעילות ספורטיבית יכולה
לסייע מבחינה חברתית ולפתח כישורים רבים בתחום זה. אין
ספק שהעיסוק בפעילות גופנית דורש המון אמון ואומץ הן
מצד ההורים והן מצד הילד.
שאבי דויטש, מנכ"ל ״בית חינוך עיוורים״ וחבר הנהלת
ההתאחדות הישראלית לספורט נכים והוועד הפראלימפי
הישראלי, משתף מניסיונו רב-השנים בתחומי הספורט
הייעודיים לילדים עם לקות ראייה ועיוורון:
"העיסוק בספורט תורם רבות להתפתחותו של הילד
עם לקות הראייה ולהשתלבותו בחברה הרואה. "בית
חינוך עיוורים" מוביל את ענפי הספורט לעיוורים, ונותן
מענה מותאם במרכז ספורט ארצי שהוקם בירושלים. את
הספורט המותאם ניתן לחלק לשני סוגים: ספורט עממי
)שחייה, רכיבה על אופני טנדם, ריצה, ג'ודו ועוד( וספורט
תחרותי-הישגי, שבמסגרתו פועל ענף הכדור שער. הענף
כולל הן משחקים בליגה סדירה, המתקיימים במהלך כל
השנה, והן השתתפות של נבחרות ישראל לגברים ולנשים
במשחקים בין-לאומיים )כגון אליפות העולם והמשחקים
הפראלימפיים(. שתי הנבחרות, המורכבות משחקנים מ"בית
חינוך עיוורים", הגיעו בשנים האחרונות להישגים מרשימים
בקנה מידה עולמי וזכו במדליות."
רוב פעילויות הספורט העממי מאוגדות תחת מועדון בית
חינוך עיוורים, וכוללות, בין השאר:
קבוצות ריצה המשלבות רצים עם עיוורון ורצים רואים,
ופועלות בירושלים, בתל אביב ובחיפה.
קבוצות רכיבה על אופני טנדם בכל רחבי הארץ.
חוגי ג'ודו ייעודיים במועדון ספיבק ברמת גן ובמועדון
הג'ודו באבן יהודה.
ירדן מאירסון, ג'ודוקא, אלופת ישראל לשעבר ובעלת
תארים בינלאומיים, מאמנת קבוצות ג'ודו של ילדים עם
לקות ראייה או עיוורון זה שש שנים, מספרת אף היא: ״חשוב
שכל אחד ישלב פעילות ספורטיבית בשגרת היום-יום שלו,
כדי להיות בריא וחזק ולתפקד היטב.״ ירדן מדגישה, כי
בקרב ילדים עם לקות ראייה, הספורט חשוב פי כמה, מכיוון
שהוא מעניק לילדים תחושת מסוגלות ומוכיח להם שהם
יכולים להיות כמו כולם.
ירדן משתפת מניסיונה: ״פעמים רבות ההורים חושבים
בתת-מודע שאם הילד שלהם מתמודד עם לקות ראייה,
הוא לא יכול לעסוק בספורט. לפעמים ההורים שמים לילד
את החסם הזה מבלי לשים לב לכך. הם שואלים את עצמם:
אם קשה לילד לבצע פעולות יומיומיות, איך הוא יצליח
בספורט, שהוא הרבה יותר מורכב? ההורים לא רוצים לספק
לילדם עוד כישלונות, ולכן הם מגוננים עליו ומונעים ממנו
את האפשרות לעסוק בספורט.״ אולם, היא בטוחה שעיסוק
בספורט הוא לגמרי אפשרי אם שמים לב לכמה נקודות
משמעותיות:
גם אם הילד לא מצליח להשתלב בשיעורי הספורט
בבית-הספר, הוא יכול למצוא פעילות ספורט
שמתאימה לו בשעות אחר-הצהריים. הספורט יכול
להיעשות בקבוצה עם ילדים ללא לקות ראייה, או בחוג
ייעודי לילדים עם לקות ראייה כמוהו.
כשאתם מחפשים פעילות ספורט שמתאימה לילדכם,
אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לשים לב אליו הוא
בחירת מאמן טוב, מאמן שיראה את הילד, יְ פַ ּתֵ חַ את
ביטחונו העצמי ויידע להעצים אותו גם במקרה של כישלון.
ירדן משתפת ביתרונות ענף הג'ודו, ומדגישה את התרומה
הייחודית שלו לילדים עם לקות ראייה או עיוורון: הילד לומד
ליפול נכון, לסמוך על הגוף שלו ועל היכולות שלו, ולהתמצא
במרחב בביטחון רב יותר. בזכות הג'ודו, הוא מפתח
קואורדינציה ומפחד פחות מפעולות יומיומיות כמו ירידה
במדרגות, מכיוון שהוא יודע ליפול נכון.
אולי נראה לכם לא הגיוני שילדכם יצליח להשתלב בחוג ג'ודו
או בכל פעילות ספורט אחרת, אבל אם נותנים את הכלים
הנכונים, הדבר מעניק לילד תחושת הצלחה וגאווה.
ירדן מספרת, שבקבוצות הג'ודו שלילדים עם לקות ראייה או
עיוורון לא מצפים מהילד שיראה את התרגיל מרחוק, אלא
מדגימים עליו את התרגיל. אם הילד נכנס לקבוצה רגילה,
היא ממליצה שיהיה עוזר מאמן שייתן לו ביטחון על המזרן.
חשוב להבין שאין ילד שלא יכול למצוא ספורט שהוא אוהב
לעשות. זה שתחום אחד לא מתאים, לא אומר שהילד
לא מתאים בכלל לעסוק בספורט. יש סוגי ספורט רבים
והתאמות שונות שאפשר לעשות, וצריך לחפש לְ מה הילד
מתחבר ומה הוא אוהב. במקרה שילד לא אוהב ספורט שיש
בו מגע, אפשר לנסות תחומים כמו כדור שער או ריצה.
כיום ירדן מאמנת קבוצת ג'ודו של ילדים עם לקות ראייה
באבן יהודה, ועדיין אפשר להצטרף אליה. אם יהיה ביקוש
במקומות נוספים, היא תשמח לפתוח עוד קבוצות ג'ודו
ייעודיות לילדים עם לקות ראייה.
מתלבטים איזו פעילות ספורט הכי מתאימה לילדכם?
ירדן תשמח לייעץ לכם, דברו איתה במספר: .050-2953367
כדי לחשוף את הילדים ואת בני הנוער עם לקות הראייה
לענפי הספורט הייעודיים השונים "בית חינוך עיוורים",
בשיתוף ההתאחדות הישראלית לספורט נכים, מקיים מחנה
ספורט ייחודי. המחנה מתקיים פעמיים בשנה, והמשתתפים
מתנסים בענפי ספורט המתאימים ליכולותיהם ולרצונם,
ויכולים לבחור לעצמם תחום ספציפי שבו ירצו להמשיך
ולהתמיד כל השנה.
התוכנית ״ספורטאים מצטיינים״ של "אופק לילדינו"
מיועדת לילדים עם לקות ראייה המשתתפים בספורט
הישגי פראלימפי. העמותה רואה בתחום זה הזדמנות
טובה לחזק את ילדי העמותה עם עיוורון או לקות
ראייה ולקדם מצוינות והישגיות בקרב ילדי העמותה.
התוכנית פתוחה לכל ילד עם לקות ראייה או עיוורון
שמשפחתו חברה בעמותה ואשר עוסק בספורט הישגי
ובמטרה של יעד תחרותי מוכר, כגון אליפות העולם או
משחקים פראלימפיים )אין מדובר בחוג ספורט, ועל
הילד/הוריו להביא אישור מאיגוד הספורט הרלוונטי
על ההכרה בילד כספורטאי מצטיין בספורט ההישגי(.
בן זלינגר )16( נהנה כבר מן התוכנית ומתאמן בריצות
למרחקים בינוניים בתמיכת התוכנית, כשהיעד הוא
המשחקים הפראלימפיים בפריז ב.2024- בן כבר קוצר
הישגים וזכה בשתי מדליות זהב באליפות ישראל.
הוא מדורג במקום ה24- ברשימת 25 האתלטים
הפראלימפיים המובילים בעולם )והוא הצעיר ביניהם(.
רוצים לשמוע עוד על התוכנית
״ספורטאים מצטיינים״?
היכנסו לאתר שלנו: il.org.ofekl://https
או צרו איתנו קשר ב02-6599553-
מספר טיפים לסיכום:
מומלץ למצוא פעילות ספורטיבית שמתאימה
לילד, ליכולותיו ולכישוריו, ולטפח מיומנויות
אלה. בשלב ראשון, לא שווה להתעקש דווקא על
פעילויות שדורשות מהילד מאמץ מיוחד.
מומלץ להשתמש בחוש השמיעה ובחוש המישוש
כמה שיותר, כגיבוי לראייה: בזמן ריצה, למשל,
שתלמיד או איש צוות מהכיתה ירוץ ליד הילד
וידבר כל הזמן, כדי שהילד עם לקות הראייה/
העיוורון יוכל לשמוע היכן הוא, ולדעת לאיזה כיוון
לרוץ. אם הילד עם לקות הראייה/העיוורון מעוניין,
אפשר לתת לו יד או להשתמש בחבל בזמן ריצה,
להגברת הביטחון העצמי.
במשחקי כדור, מומלץ לתרגל עם הכיתה משחק
תוך כדי חיווי קולי היכן נמצא הכדור ולאיזה כיוון
הוא נמסר, כדי לחסוך מהילד עם לקות הראייה
את המאמץ הכרוך במעקב אחרי הכדור באמצעות
ראייה לאורך זמן.
מומלץ להיעזר במורה תומכת הראייה ו/או
בסייעת האישית בשיעורי ספורט או בהפסקות,
לתיווך ולמציאת הדרך הנכונה והמתאימה
לכל ילד עם לקות ראייה/עיוורון כדי להשתלב
במשחק.
במשפחה שלנו
הכירו את
משפחת
פרץ!
ההורים: אבי ואורית פרץ.
הילדים: עומרי אליהו )בן 12(, הראל יהודה )בן 10(, שירה
שמחה )בת 6(.
הבית שלנו: בשכונת רמות בבאר שבע.
פרנסה ועיסוקים: אבי – עצמאי יועץ נדל"ן; אורית –
עובדת בעיריית באר שבע באגף החינוך; עומרי משחק כדור
שער ואוהד כדורגל "הפועל באר שבע"; הראל – בקבוצת
כדורסל הפועל באר שבע; שירה אוהבת לצייר ומשתתפת
בחוג אמנות.
תחביבים: אנו במשפחה אוהבים ומשחקים באולינג
משפחתי, אוהבים ללכת לקולנוע ולאכול סושי, ולצאת
למסעדות יחד.
על השולחן: אוכל מגוון מכל העדות. אוהבים אוכל אסייתי.
נוסף לכך אצלנו תמצאו כל שישי בערב דג מרוקאי עם רוטב
יאמי.
עומרי: ילד מוכשר בטירוף, בעל יכולת למידה עצמית, יודע
ליצור ולערוך סרטונים ברמה גבוהה, אוהב דמויות אנימה.
לקות הראייה של עומרי: בהיריון של עומרי התגלתה
אצלי סכרת הריונית. עומרי נולד בשבוע 38 בניתוח קיסרי,
והרופא אמר לנו "שימו לו תיק, הוא מוכן לכיתה א'", כי ילדי
סכרת נולדים שמנמנים.
בגיל שנה, בטיפת חלב, האחות שאלה אם לא שמנו לב
שהילד לא רואה טוב, והפנתה אותנו לרופא עיניים ומשם
החלה ההרפתקה. עומרי נולד עם קוצר ראייה גבוה בשתי
העיניים, ונוסף לכך, באחת העיניים, תוספת של עין עצלה
ופזילה הגורמות לתפקוד נמוך של העין. כמו כן, עומרי גם
אלרגי בעיניים, דבר שמתבטא בסינוורים בעיניים.
התמודדות ואתגרים בדרך: בנוסף ללקות הראייה,
עומרי הוא ילד מולטי אלרגי, אבל האלרגיה המסכנת חיים
היא לבוטנים. אנחנו המשפחה שבטיולים מבקשת לא להביא
במבה, תודה על ההתחשבות!
האתגרים מרובים אבל עומרי בן ,12 ותודה לאל אנחנו חיים
עם זה בשלום. תמיד בבדיקות ומעקבים ותמיד ערניים
למתרחש סביבנו.
כמשפחה יש לנו שיר שמלווה אותנו ונותן לנו כוח להמשיך
ולהתמודד:
"יש בך הכול" של עקיבא.
"כל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח!
כאילו אין מחר לחיות היום.
כל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח!
תעוף הכי רחוק שאתה יכול. כי יש בך הכול.."
"אופק לילדינו" בשבילנו: וואו, מה היינו עושים בלי
"אופק לילדינו"? תודה שיש אותם. הכרנו לפני 7 שנים, ואיך
אומרים? גדלים ומפתחים. המשפחות מהממות, הילדים
יצרו חברויות וקשרים עם ילדים אחרים, שבעיניי זה מהמם,
וגם אנחנו, ההורים, מחכים לטיולים ולפעילויות המושלמות
שלכם.
האושר שלנו: לראות את ילדינו גדלים שמחים ובעיקר
בריאים.
חלומות: שימצאו טיפול באלרגיה, ושהראייה של עומרי
תשתפר.
מסר להורים אחרים: "ככל שאתם חוגגים יותר את
החיים, כך החיים ייתנו לכם יותר סיבות לחגוג" )אופרה
ווינפרי(. זהו משפט שמלווה אותנו כמשפחה ובכלל, לחגוג,
ליהנות מהחיים, לצבור חוויות טובות, ובעיקר, להיות
שמחים, ותמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, להודות
על הקיים תמיד, כי תמיד יש יותר קשה, ומזה לשאוב את
הכוחות כמשפחה ולעוף על החיים.
כל דבר אחר שתרצו להוסיף: תודה לעמותה המדהימה
שמזמן הפכה למשפחה גדולה: דנה , גלית וכל הצוות, יישר
כוח על עבודת הקודש שלכם!
אוהבים ומעריכים המון, משפחת פרץ מבאר-שבע.
ברכות והודעות
תודה מיוחדת
תודה מיוחדת לכל השגרירים של "אופק לילדינו"
שהתגייסו במסגרת הקמפיין של Humanity ויחדיו
הצלחנו לגייס 62,095 ש"ח לטובת תוכניות העמותה!
אפשר לדבר על זה!
קו פתוח לתמיכה ולהתייעצות
ע“ש מרים הס ז“ל
עמותת "אופק לילדינו" מעמידה לרשותכם, ההורים,
בני הנוער והבוגרים, קו פתוח לתמיכה ולהתייעצות.
השיחות מהוות מרחב בטוח ופתוח שבו תוכלו לשתף
ולתת מקום לרגשות, שאלות, התלבטויות ומחשבות
המלוות אתכם ולקבל תמיכה והכוונה, אם תרצו, גם
באופן אנונימי. את הקו מפעילה גנית שקד, עובדת
סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית עם לקות ראייה
בעצמה. לשיחה עם גנית 054-657-4117
הפניה ללא עלות לחברי עמותה.
תודה מקרב לב לבית חינוך עיוורים
על האכסנייה והבית החם והתומך
ל"אופק לילדינו'" ❤
מעגלים לאופק לילדינו, נרשמים בבאר המשאלות
ונהנים ממתנות מאיתנו: 2 ♥ מטבעות מתחדשים בכל
חודש. על כל חודש של תרומה דרך עיגול לטובת אופק
לילדינו, תקבלו מטבעות למימוש הנחות של עד 50%
בעסקים ורשתות מובילות.
איך זה עובד? נרשמים כמעגלים ל״אופק לילדינו״
וצוברים מטבעות באתר באר המשאלות. בוחרים
הטבות ומתנות בלמעלה מ70- רשתות ועסקים ברחבי
הארץ. חפשו בגוגל "עיגול לטובת אופק לילדינו" או
סרקו את הקוד QR.
אתם כבר מעגלים שלנו? תמיד אפשר להוסיף כרטיס
נוסף או לצרף בני משפחה וחברים ולהרשם בבאר
המשאלות EE0kY/40ly.bit://https.
תרומה קטנה שעוזרת לנו בענק!
מה זה אומר להיות "מעגל"? מדי חודש "יעוגלו" כלפי מעלה
עסקאות המתבצעות בכרטיס האשראי של "המעגל". לדוגמה,
עסקה של 29.90 ש"ח תעוגל ל30- ש"ח, וההפרש של 10 אגורות
יועבר כתרומה ל"אופק לילדינו" )בממוצע כ4- שקלים מדי חודש
ללא מאמץ!(
תודתנו לתורמים היקרים המלווים ותומכים בילדינו:
אינטרווייז בע"מ T&AT | ארלדן השקעות בע"מ | ארנון שוב | ארקין אחזקות בע"מ | בנק דיסקונט | גלוברנדס בע"מ
דפוס בארי טכנולוגיות מתקדמות בע"מ | די.בי.אס.אי השקעות בע"מ | האגודה לעזרה הדדית בין עובדי חברת חשמל
ז'רנטיק בע"מ | חברת מעלות – בנק לאומי | מועדון הליונס ירושלים | מועדון הליונס קרית אונו | חברת צ'ק פוינט
קרן ברגינסקי | קרן ידגרוב | קרן יוסף וקריסטינה קסירר | קרן מתנאל Foundation Matanel | קרן ראות ורעות
רון וגיל ניהול והשקעות בע"מ | ריינד אופטיקס | אלונה וגיל שטרן | Kinder fur Herz Ein | Stiftung Bernays Gertrud & Alfred
Foundation Emouna | Blind the for Center Dog Guide Israel | County Broward of Community Jewish
Day s'Child Jewish | Fund Endowment Israel .F.E.P | Foundation Z