משפחות יקרות,

לאחר תקופה ארוכה, אנו שמחות להגיש לכם גיליון נוסף של עיתון "הרחבת האופק". בעיתון תמצאו מידע על פעילותנו במישור הפרלמנטרי, בתחומי החינוך, הטכנולוגיה ומיצוי וקידום הזכויות של ילדינו, לצד עדכון על התוכניות והפעילויות השונות שלנו.

במהלך כל השנה, אנו מעדכנות את האתר וכן את עמוד הפייסבוק שלנו, ובמקביל, אנו מפיצות מידע בדוא"ל. חשוב שתצטרפו לתפוצת הדוא"ל שלנו, וכן אתם תמיד מוזמנים לבקר באתר ובעמוד הפייסבוק.

אתם, ההורים, הכוח שלנו, ועל מנת שנוכל לייצג אתכם, חשוב שתהיו רשומים בעמותה עם פרטיכם העדכניים. מי שעדיין לא שלח טופס מעודכן בצירוף 40 ₪ לשנת 2013, אף פעם לא מאוחר…

מאחלות לכולכם שנת התגשמות, עשייה, בריאות והישגים!

גילה, אושרית, יעל ואפרת

המומים מלכתו בטרם עת של

יוחנן קראוס ז"ל

שהתנדב בתחום המחשבים בעמותה

במסירות ונאמנות רבה.

שולחים תנחומים למשפחת קראוס היקרה.

 

ברכות חמות

לגל משאל היקרה,

ולהורים דליה ורוני,

הרבה ברכות על קבלת

אות "חיילת מצטיינת"

ממפקד בסיס המטכ"ל.

גאים בך ומאחלים

הרבה הצלחה בהמשך!

ברכות חמות לשאבי דויטש, סמנכ"ל "בית חינוך עיוורים"ומנהל שירותי הקהילה,

שנבחר לאחרונה לייצג את ישראל בארגוןספורט העיוורים הבינלאומי INTERNATIONAL

BLIND SPORTS FEDERATION (I.B.S.A)

ולפעול למען קידום ספורט העיוורים בארץ. במסגרת תפקידו, השתתף שאבי בכינוס של

הארגון שהתקיים בדנמרק, שם החל לפעול למען אירוח אליפות אירופה בכדור שער בשנת 2014 ב"בית חינוך עיוורים" בירושלים. איחולי הצלחה בתפקיד החדש!

היכונו היכונו לנופש חנוכה מדליק בירושלים!

בתאריכים 3-4 לדצמבר 2013,

עלות למבוגר ₪200, לילד ₪150.

מס' המקומות מוגבל!

הרשמה ופרטים נוספים במשרד:

02-6599553 | ofek@ofekl.org.il

"קו האופק"

הקו הפתוח לתמיכה והתייעצות

ע"ש מרים הס ז"ל

פועל בימי ראשון ושלישי

משעה 17:00 ועד 19:00

1-800-224-111

צוות "רואים אחרת" של העמותה מקיים פעילות הסברה חווייתית במטרה לקדם את המודעות החברתית בנושא אנשים עם עיוורון ולקות ראייה.

נשמח להגיע אליכם, למקום העבודה, לבית הספר או לכל מסגרת אחרת כדי להסביר ולחוות יחד. לפרטים ויצירת קשר:

roimacheret@googlegroups.com  אפרת – 054-5996387.

היכונו להשקת ענף ספורט חדש – כדורת על שטיח.

בקרוב נקיים פיילוט ברעננה לבני נוער ביוזמתה של עמותת "אין דברים כאלה" ובשיתופה. עקבו אחרי הפרסומים.

שנה טובה ומתוקה

לכל משפחת "אופק לילדינו"!

מאחלים שנה עם הרבה אושר,

נגישות, שלווה וכיף.
רכות והודעות

חוויה ם המחוזיים ממשרד החינוך

נופש משפחות – חוויה בלתי נשכחת

מאת: אפרת בנימין, מנהלת תוכניות, "אופק לילדינו"

כמיטב המסורת, הנופש למשפחות העמותה, הפעם בגליל ובגולן, היה מקסים וגדוש בחוויות. 30 משפחות מכל רחבי הארץ בילו יחד ארבעה ימים מלאי טיולים, פעילויות, ובעיקר מפגשים זו עם זו. נהנינו להיות יחד, להכיר משפחות חדשות ומקומות מרתקים, לנוח, לנפוש ולהתמלא באנרגיות.

אביגיל קורש, בת 8.5 ממושב מרחביה, אחותו של אורי, כתבה לנו בעקבות הנופש:

"סדנת כלי הנגינה של פיטר הייתה בערך החוויה הכי טובה בנופש, לדעתי.

נכנסנו לחדר ראשי, היו שם כל מיני קסילופונים והוא הדגים עליהם והוסיף הקשה עם הרגל שהייתה מחוברת אליה קופסה של קלטת מלאה באורז.

בחדר השני היו הרבה נבלים, גדולים וקטנים, וקסילופון שולחן שהוא לדעתו יחיד בעולם. פיטר יודע לנגן בכל הכלים שהם משהו כמו 20, והכלים שהכי מצאו חן בעיניי היו הנבלים, שהם קצת דומים לקסילופון רק שהם עומדים, ומנגנים עליהם עם אצבעות ולא עם מקלות. זה אותו עיקרון ואותו רעיון כמו פסנתר. גם הקסילופונים הגבוהים הללו שמנגנים איתם בארבעה מקלות היו עם צלילים נורא יפים.

אהבתי נורא את בית המלאכה שלו שהוא כזה קטן עם שלושה חדרים, עם שטיחים נעימים על הרצפה.

פיטר גם היה נחמד והראה לכולם את כל הכלים, והדגים, והסביר בסבלנות. היה שם מאד נעים, והייתה לי תחושת פליאה שהוא המציא כלים כאלה ויודע לנגן על כולם.

מקום נוסף מפתיע – אנדרטת אסון המסוקים.

בהתחלה חשבתי שזה יהיה נורא משעמם אבל הסתבר שלא.

מאחורי האנדרטה זרם נחל דפנה ומעליו היה יער של עצי תאנה ענקיים שממש אפשר ללכת על הענפים הרחבים שלהם כמו על מדרכה, ולעבור מענף לענף בצעד אחד ולעלות ולרדת עד שיכולתי לגעת בנחל עם הידיים.

אבל חבל שהלכנו משם כל כך מהר, כי ככה זה לא כייף! מגיעים, מסבירים והולכים, ולכן אני לא זוכרת חצי מהדברים…

בצהריים של אותו יום הגענו למסעדת דגי דפנה שהיא גם נורא טעימה וגם היו שם ברווזים. אהבתי את הרעיון שנחל דפנה זורם בתוך המסעדה. כולם שיחקו שם יחד בתוך המים והיה ממש נפלא. היה שם גם עץ ענק, ואני טפסתי שם עד לגובה של בערך ארבעה מטרים עד שהגיע פקח אחד ואמר לי לרדת. אבל לא נורא כי כל הדברים האחרים היו שם כיפיים.

זו חוות הדעת שלי על הנופש של "אופק לילדינו".

המחוז	מדריך מחוזי	הישובים מקבלי השירות	מתי"א מתמחה	טלפון מתי"א	דוא"ל
דרום דרומי יהודי	פז ארבלי-ברוך	אילת, באר שבע, דימונה, ערד, נתיבות, צפון הנגב	באר שבע	08-6474661	matybrs@gmail.com
דרום דרומי לא יהודי	מוניר אבו עג'אג	אבו בסמה, חורה, רהט	חורה	08-9917144	matiahora@gmail.com
דרום צפוני	מוניק אליאב	אשדוד, אשקלון, צפון הנגב, קריית גת	אשדוד	08-8668863 מוניק נייד: 054-6230833	matiashd@netvision.net.il
ירושלים	ברטה בר גיל	ירושלים, יחדיו, איתן, מעלה והר	ירושלים	02-5391912	matyaos@gmail.com
מזרח ירושלים	פאידה עליאן	מזרח העיר ירושלים	מזרח ירושלים	02-6274344	a7mad-1969@hotmail.com
מרכז דרומי	דינה סלומון	יבנה, ראשל"צ, רחובות, רמלה במעל"ה (לוד), במעגן	יבנה	08-9431763	matya_yavne@bezeqint.net
מרכז צפוני	אורית שפירא	דרום השרון, חפר השרון, טייבה, טירה, מיתר(יהוד), כפר סבא, קרני שומרון, ראש העין, רעננה.	כפר סבא	09-7646587	Mati_ks@ksaba.co.il
תל אביב	תותי אופטובסקי	תל אביב, חולון, בני ברק, בת ים, נתניה, פתח תקווה, גבעתיים, הרצליה, רמת גן.	חולון	03-5566156 תותי נייד: 054-7772585	–
חיפה יהודי	ציפי קליין	זבולון, אשר, חדרה, חיפה, כרמל	חיפה	04-8356948	daliah@haifa.muni.il
חיפה לא יהודי	רגא מסלאחה	אום אל פאחם, שלהבת, חיפה, כרמל וחוף.	אום אל פאחם	04-6110407	matia328138@gmail.com
צפון יהודי	רינה פלב	העמקים, כרמיאל, טבריה, מגידו, מעלות, נהריה, נצרת עילית, עכו, עמק הירדן, צפת, עפולה, קריית שמונה.	צפת	04-6923339	matyaz@walla.com
צפון לא יהודי	עמאר דכוואר	בועיינה נוג'יאת, הגליל, כפר כנא, כרמיאל, מג'אר, מגידו, נצרת, סכנין, עכו, שפרעם.	צפת	04-6923339	matyaz@walla.com

מאת: יעל וייס-ריינד, מנהלת "אופק לילדינו"

 פתיחת שנת הלימודים התשע"ד נושאת עימה הבטחה לשינוי בעקבות העתירה שלנו לבג"ץ עם ארגון "בזכות" בנושא ספרי הלימוד מנובמבר 2011. כזכור קיבל משרד החינוך את טענותינו שהועלו בעתירה וקיבל את האחריות להנגשת ספרי הלימוד כולל חומרי לימוד נוספים המופקים במהלך השנה על-ידי בתי הספר. התפתחות חיובית זו אמורה להביא פתרון מערכתי וממוסד לבעיה ארוכת השנים, אולם, קשה לומר בעת כתיבת שורות אלו שתהליך השינוי הושלם. כפי שעולה מפניות רבות של הורים ותלמידים המצב בשטח מצביע על פער בין ההבטחה למימושה.

בסדרה של פגישות בין "אופק לילדינו" לראשי האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, לצורך מעקב על ביצועה של החלטת בג"ץ, נפרשה בפנינו תוכנית משרד החינוך: בטווח הרחוק, החל משנת ה'תשע"ה, מתכנן המשרד להוציא מכרז לספק יחיד שירכז את הנגשת ספרי הלימוד בארבעת הפורמטים הנדרשים: ברייל, הגדלות, דיגיטלי ושמע. אנו ביקשנו לקחת חלק בניסוח המכרז על מנת לתרום מניסיוננו, הידע הרב וההיכרות עם הצרכים בשטח, וכן, על מנת להבטיח שלא ייעשו טעויות שיכבלו את משרד החינוך למשך שנים רבות. בקשתנו נענתה בחיוב.

בטווח המיידי, משרד החינוך ניסה להיערך לקראת שנת הלימודים הנוכחית בשונה מבשנים קודמות: האגף לחינוך מיוחד ערך מיפוי צרכים, איסוף רשימות ספרים, הקצאת תקציב להפקת הספרים בפורמטים השונים ועבד ישירות מול הספקים – הספרייה לעיוורים בנתניה והמרכז לעיוור בת"א. למרבה הצער, לאורך תהליך זה, ההתייעצות עם "אופק לילדינו" הייתה מוגבלת למדי ולמדנו כי רבים מן ההורים התבקשו לא לפנות ישירות לספרייה או למרכז לעיוור, ובה בעת, לא הועבר מידע על התהליך, לוחות הזמנים ואופן הפצת הספרים להורים ולתלמידים. התוצאה הינה תסכול רב וחוסר אונים בימים שקדמו לחזרה לבית הספר ובימים הראשונים. בעיה קשה אף יותר נתגלתה בהפקת הספרים בערבית, דבר שהביא את בית הספר לעיוורים בנצרת, כמו גם הורים רבים, להחזיר את הספרים שקיבלו ולרכוש את ספרי הלימוד באופן פרטי. חוזר מנכ"ל המפרט את חובת בתי הספר להנגיש חומרי לימוד פנימיים ושאר שירותים ופעילויות עדיין לא הופץ ובכך יוצר קושי נוסף בפני ההורים להבטיח את שילובם של הילדים בבית הספר.

 אנו עומדים בקשר עם משרד החינוך לגבי בעיות אלו ואף העלינו אותן בפני שר החינוך, שי פירון. הן השר והן צוות האגף לחינוך מיוחד נדרשים לפתרון בעיות אלו ואנו מקווים שחרף הקשיים והאיחור, ימצאו פתרונות מיידים. כאמור, התנהלות זו והפתרונות שיספק המשרד ידווחו לבג"ץ במהלך אוקטובר, על מנת שיבחן התקדמות בנושא העתירה.

תחום נוסף הוא נושא האמצעים הטכנולוגיים – גם כאן, עד לתחילת שנת הלימודים, הסתמן קושי לקבל מידע על תוכנית משרד החינוך: קריטריונים לחלוקה, שירות החלוקה, ההדרכה והתחזוקה – כפי שנדרשה לכך הוועדה לזכויות הילד של הכנסת (ראה כתבה בנושא בעמוד 12). אנו שמחים לבשר שעם החזרה לספסל הלימודים חלה התקדמות בשלב השני של חלוקת הערכות הטכנולוגיות והיא תסתיים בחודשים הקרובים.

בעיצומו של תהליך השינוי החיובי שעובר על משרד החינוך, בהובלת שר החינוך והאגף לחינוך מיוחד, כניסתן לתוקף של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מעניקה לנו כלי נוסף למימוש זכויות הילדים. חשוב לציין שאנו לקחנו חלק בגיבוש תקנות הנגישות במוסדות חינוך, והשלב הבא יהיה מאתגר ללא ספק, כאשר הורים ותלמידים יובילו בשטח את המאבק ליישומן ואכיפתן של תקנות אלו מול רשויות ומוסדות חינוך. אנו כתמיד נעמוד לצדכם במאבק זה.

"אופק לילדינו" בכנסת!

מאת: יעל וייס-ריינד, מנהלת "אופק לילדינו"

"הוועדה לזכויות הילד" מתחה ביקורת על משרד החינוך בשל ההתקדמות האטית בחלוקה ובהנגשה של אמצעים טכנולוגיים לשילובם של ילדים עם עיוורון ולקות ראייה במערכת החינוך וקראה לפעולה מיידית".

במסגרת אירועי ה"בליינד דיי" בחודש יוני, קיימה "הוועדה לזכויות הילד" בראשותה של חה"כ אורלי לוי-אבקסיס דיון בנושא האמצעים הטכנולוגיים וציינה כי חרף החלטותיה משנת 2007, מרבית התלמידים עדיין לא קבלו את האמצעים הטכנולוגים הדרושים לשילובם במערכת החינוך. כמו כן ציינה הוועדה את הפתעתה על כך שמתוך 2,300 תלמידים עם עיוורון ולקות ראייה (מתוכם 1,300 בעלי תעודת עיוור של השירות למען העיוור במשרד הרווחה), רק 500 תלמידים נמצאו מתאימים לתוכנית "תקשוב כהשתלבות".

בדיון השתתפו הורים וילדים מ"אופק לילדינו" וכן מנהל הספרייה לעיוורים בנתניה, נציגי משרד החינוך, מנהלת השירות לעיוור במשרד הרווחה ואחרים. בסיום הדיון גיבשה הוועדה סדרת החלטות והמלצות לשר החינוך, ובהן הנגשת הקידום הטכנולוגי לכל ילד עם עיוורון או לקות ראייה, הבהרת נוהלי הזכאות בחוזר מנכ"ל לשנת התשע"ד, וכן הנגשת ספרי לימוד בפורמטים השונים: ברייל, דיגיטלי, Word, שמע והגדלות, וזאת כבר עם פתיחת שנת הלימודים. לפרוטוקול מדיון הוועדה ולמכתבה המלא של הוועדה והחלטותיה:

https://www.ofekl.org.il/?p=2846

גם ועדת החינוך בראשות חה"כ עמרם מצנע תידרש במושב החורף לסוגיית שילובם של תלמידים עם עיוורון ולקות ראייה במערכת החינוך, ותקדיש לכך ישיבה מיוחדת. נציגי "אופק לילדינו" לקחו חלק בישיבה המיוחדת לפתיחת שנת הלימודים התשע"ד בהשתתפות שר החינוך, הרב שי פירון, ובהזמנת השר שלחו אליו מכתב מפורט המעלה בעיות בוערות ובעיות ארוכות טווח. העבודה עם חה"כ מצנע נמשכת.

עבודה זו עם ועדות הכנסת הינה חלק אינטגרלי מפעילות "אופק לילדינו" במישור הפרלמנטרי. בפתחו של מושב החורף, אנו נערכים להמשך העבודה מול הכנסת ה-19, שתתמקד בתחומי סמכותה השונים של הכנסת: המישור הפורמלי קרי פעילות החקיקה והפיקוח על הרשות המבצעת באמצעות ועדות הכנסת ומליאתה, ובמישור הבלתי פורמלי, עשיית חברי כנסת לקידום סוגיות שונות, כמו למשל השדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך בראשות חה"כ קארין אלהרר.

בשורה נוספת היא כניסתן לתוקף של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות התשע"ג-2013) ב-25 באוקטובר השנה. התקנות מבשרות מהפכה אמתית בחובתן של הרשויות להבטיח שוויון בנגישות, כמו גם, מיסודם של מנגנוני אכיפה ופיקוח. למידע וקריאה נוספים ראו באתר הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/

מאת: יולי פקירו

לפני המון שנים, בכפר נידח בסין, חיה לה אישה סינית קטנה ולה גינה אותה טיפחה ובה גדלו תבלינים, פרחים צבעוניים וירקות. בכל בוקר השכימה האישה, נטלה שני דליים ויצאה אל הבאר הרחוקה כשהדליים על כתפיה, מימין דלי מחומר קשיח, חזק ועשוי ללא דופי, ומשמאל דלי סדוק, ממנו זולגות טיפות כאשר הוא מתמלא.

בכל פעם ממלאת האישה את הדליים ומגיעה לביתה עם דלי אחד מלא במים ואילו השני ריק בחציו, כך יום אחר יום. הדלי השלם היה גאה, שמח וטוב לב ואילו הדלי הסדוק, ממורמר ועצוב: "אף פעם איני מצליח להיות מלא עד תום, תמיד רק חצי". יום אחד פנה הדלי אל האישה ושאל, "אמרי נא לי מדוע אינך מתקנת אותי? מדוע אינך מוטרדת מהסדק שבי? הרי יכולת לשאת אל ביתך כמות מים גדולה יותר". האישה חייכה וענתה: "שמת לב לדרך? הבטת בפרחים שצמחו? לאחר שהבחנתי בסדק שבך, שתלתי זרעי פרחים על השביל המוביל אל הבאר. המים שנזלו מהסדק, השקו את הפרחים והנה אני הולכת בדרך פורחת, צבעונית וכל כך שובת לב ואינני מבחינה כבר בסדק".

הדלי עם הסדק חייך לעצמו ואמר: "איזו אישה חכמה, אכן היא צודקת, עליי להתמקד במה שאני יכול לעשות ולתרום על אף הסדק, ולא במה שאיני יכול".

נעים מאוד, שמי יולי פקירו, בת 45 מנס ציונה, אמו של ברק בן ה-15, נער עם לקות ראייה שמקורה בלבקנות.

סיפורנו מתחיל לפני 15 שנה, עת התבשרנו כי ברק נולד עם לבקנות.

הפתעה, בלבול, אי ודאות, המון שאלות, מחשבות, ותחושת חוסר אונים ראשונית. מה עושים עכשיו?

יצאנו לדרך, מסע ארוך לחיפוש מידע, תמיכה, אוזן קשבת ובעיקר אמפתיה.

התוודענו אל מיטב רופאי העיניים, רופאי העור, המכון להתפתחות הילד, הגורמים הבירוקרטיים, אל כל קשת העוסקים בטיפול הרגשי והפיזי. כולם העניקו לברק ולנו טיפול איכותי.

לאחר כל אלו, עדיין נותרה בעינה הדילמה: מהי הדרך הנכונה ביותר לגדל ילד עם לקות ראייה?

כיצד לתת מענה הולם ללקות, מבלי למקד אותה במרכז חיינו?

איך להתוודע אל הכישורים ונקודות החוזק של ברק ולטפח אותם כך שיהיו הציר המרכזי בחייו?

איך בעצם לתת מענה לשאלה: מה הלקות מעניקה לו, במקום מה הלקות אינה מאפשרת לו?

בחרנו למקד את מרב תשומת הלב בדברים הנפלאים שהלקות העניקה לברק: ביכולת השמיעה הפנומנלית, ברגישות לצלילים הכי מזעריים, ביכולת המופלאה לחוש את האדם העומד מולו מבלי להבחין במדויק במימיקה בפניו, ברגישות שלו לסביבה, באכפתיות, באהבת האדם.

מה הלקות אינה מאפשרת? כמונו כמוכם, חלק אנחנו כבר יודעים וחלק נגלה בהמשך.

זהו המסר שלי אליכם: לקות הראייה או העיוורון הם חלק מחיינו, הם יחיו אתנו לעד ואנחנו ההורים בוחרים כמה משקל לתת להם בחיינו. עם הבחירה הזו שלנו כהורים, אנו מביטים אל ילדנו, מחייכים אליו, ואומרים לו בקול: נכון, הלקות או העיוורון קיימים, יחד עם זאת יש בך מתנות אל שרק אתה ניחנת בהן!

אני מזמינה אתכם לשתף, לכתוב ולבקר:

www.facebook.com/yulyfakiro.vision | Yuly.coach@gmail.com

להתראות, יולי

יולי עוסקת בליווי, תמיכה ואימון לאימהות לילדים עם לקות ראייה או עיוורון, בהתמודדויות שלהן מיום לידת ילדן ועד לבגרותו.

כנס לאנשים עם לבקנות בשיתוף "מכון מיכאלסון לשיקום הראייה"

מאת: אושרית כוכבא, עו"ס קהילתית, "אופק לילדינו" ואפרת בנימין, מנהלת תוכניות, "אופק לילדינו"

כנס ראשון מסוגו, המיועד לאנשים עם לבקנות מכל רחבי הארץ, התקיים ב-3/7/13 בביה"ח "הדסה הר הצופים" בירושלים. הכנס הינו פרי שיתוף פעולה בין "מכון מיכאלסון לשיקום הראייה" ו"אופק לילדינו".

הרעיון לכנס נולד על ידי אנשי מקצוע והורים, שהעלו את הצורך להתייחס באופן ספציפי לנושא הלבקנות, שלה מאפיינים ייחודיים, ולרכוש מידע רלוונטי ללקות זו.

בפגישה מקדימה שקיימנו חשבנו על נושאים רלוונטיים ועל הערך המוסף שנרצה להפיק מהכנס – בניית מערכת תמיכה של הורים לילדים עם לבקנות ובוגרים עם לבקנות, שדרכה יוכלו להעביר ביניהם מידע וטיפים ולהיוועץ אלה באלה.

בכנס נהנינו מהרצאות שונות של רופאת עיניים, רופא עור, גנטיקאים, אופטומטריסטית, ושמענו על החידושים בתחומי הראייה, החשיפה לשמש, הגנטיקה והזכויות הייחודיות, כגון הצללה בבתי הספר.

הפאנל, בהנחייתן של העו"סית אפרת בנימין מ"אופק לילדינו" והעו"סית רחלי דן מ"מכון מיכאלסון" , היה מרתק. בפאנל נחשפנו לסיפוריהם המרגשים של הורים וצעירים עם לבקנות. שמענו על ציוני דרך בחייהם, החל מגילוי הלקות בחדר הלידה וההתמודדות עם הבשורה, דרך הגן, בית הספר, ההשתלבות בעולם העבודה, הורות, תגובות הסביבה לשוני ועוד.

הסיפורים האישיים נתנו השראה ליושבים בקהל ונתנו כוח וחיזוק לכולנו.

מטרה נוספת של הכנס הייתה לעודד הורים ואנשים עם לבקנות להתארגן יחד וליצור פורום שיקדם את המחקר, העשייה וקידום זכויותיהם של  אנשים עם לבקנות.

אנו קוראים למעוניינים להיות פעילים ולקדם מטרה זו לפנות אלינו.

ולסיום, תודה ענקית לצוות "מכון מיכאלסון" שיזם את הכנס והיה שותף מלא ומשמעותי בהפקתו!

עבודה באופק

מאת: אושרית כוכבא, עו"ס קהילתית, "אופק לילדינו"

"עבודה בַּאופק" הינה תוכנית ארצית של עמותת "אופק לילדינו" שמטרתה להנגיש את עולם העבודה לצעירים לקויי ראייה, לאפשר להם התנסות בעבודה בסביבה מוגנת וליצור חוויית הצלחה שתאפשר בעתיד גישה לעבודה בחיים הבוגרים.

התוכנית פועלת זו השנה ה-12 ומתאפשרת תודות לשיתוף פעולה ארוך שנים עם ארגונים עסקיים ובהם: קבוצת פישמן, בנק דיסקונט, ארומה ישראל, הספרייה לעיוורים בנתניה, המרכז לעיוור בישראל, חברת לטס טוק, המרכז לכלבי נחייה בבית עובד ומתנ"ס י"א באשדוד.

השנה הועסקו במסגרת התוכנית 45 בני נוער מרחבי הארץ בעבודת מגוונות וסייעו בעבודות משרד בסניפי "דיסקונט", בחנויות
"טויס אר אס", בסניפי "ארומה" ועוד.

 

יצאנו לשמוע רשמים מהתוכנית:

ענבל בובליל, בת 15 מירושלים

"עבדתי בדיסקונט בסניף "בית הכרם" בירושלים.

בשבילי זאת הייתה ממש חוויה. בהתחלה חששתי- איך יקבלו אותי, ואיך אשתלב?

ביומיים הראשונים פחדתי, לא ידעתי לאן אני מגיעה.

לאט לאט התרגלתי, היה לי ממש כיף עם העובדים שם, הזמינו אותי לטיול עם העובדים ונהניתי.

צילמו אותי לסרטון שהפיקו שם, למדתי הרבה דברים חדשים ונהניתי מכל רגע במקום!

בהתחלה העבודה הייתה פשוטה ואז נהייתה יותר קשה ועמדתי בזה, למדתי להגיד גם מה קשה לי.

הגעתי למסקנה שאני יכולה להיות יותר עצמאית, יותר עם ביטחון, לדעת איך לדבר עם אנשים.

מרגישה עכשיו יותר עצמאית ובטוחה".

עָדֵן אבוריאש, בת 15.5 מרמלה

"עבדתי ב"טויס אר אס" בראשל"צ. ביום הראשון ממש פחדתי. פעם ראשונה שאני עולה לבד לאוטובוס. כשעמדתי בתחנה חששתי, נעזרתי באנשים ובנהג. בהתחלה לא ידעתי מה לעשות בעבודה, ישבתי ליד המזכירה והשתעממתי, אבל לאט לאט למדתי את העבודה ועניתי לטלפונים, עשיתי עבודות במחשב ובמשרד. אהבתי אותה מאוד ולמדתי ממנה המון. האנשים והעובדים אהבו אותי ואני אהבתי אותם. העבודה לימדה אותי המון – ביטחון ועצמאות (יותר מאחיותיי שרואות טוב 🙂 )".

יוסרה אבוריאש, אימא של עָדֵן

"בהתחלה חששתי מכך שעדן תעבוד בראשל"צ, חששתי מנסיעות, וגם מנושא השפה.

הגענו לריאיון ולא האמנתי איך עדן ישבה יפה, איך ענתה יפה לשאלות בריאיון. החששות שלי ירדו. יום למחרת עדן יצאה לעבודה באוטובוס לבד, אני חששתי, אך לא נתתי לה להרגיש זאת. כל הדרך היינו בקשר טלפוני, אמרתי לה שתשאל את הנהג, הייתי אתה על הקו כל הדרך. היא למדה לשאול ולא להתבייש. בעבודה קיבלו אותה מאוד יפה. העבודה נתנה  לה הרבה ביטחון, כוח ועצמאות, היה לי מאוד חשוב שתהיה עצמאית בתהליך.

ביום של המשכורת, עדן נסעה לעבודה להביא את הצ'ק של המשכורת. היא נסעה עם חברות שלה שהראו לה את הדרך והגיעה בטעות לכיוון השני- לירושלים…

מירושלים חזרו לראשל"צ, אני מודה לנהג שליווה אותן לאוטובוס. עדן חזרה בלי הצ'ק אמנם, אבל אני שמחה שזה יצא ככה. יום למחרת, שוב התבלבלו בדרך! בסופו של דבר קיבלה את הצ'ק הביתה, אבל שמחתי על ההתנסות שלימדה אותה לשאול ולא להתבייש".

יונית כהן, אימא של יואב, כתבה לעמי סביון המעסיק של יואב

"מודה מקרב לב על היוזמה הברוכה "לאמץ" את יואבי ועמו את שאר בני הנוער הלוקים בראייתם למהלך שבועיים במהלך החופש הגדול לעבודה במסגרות שונות המותאמות לאופיו ויכולתו של כל נער/ה. אני יודעת כי נעשתה כאן עבודה רבה , ברוכה ומאומצת, לשלב כל נער ונערה במקום עבודה המתאים לאופיים. יואב שהינו נער פעיל ביותר, שובץ לעבודה בקייטנה במתנ"ס י"א באשדוד, המסגרת הלמה את אופיו וכישוריו וגם על כך נתונה תודתי והערכתי לכל העוסקים במלאכה המורכבת והרגישה.

יואב התנסה לראשונה בנסיעה לעבודה מחוץ לעיר, החלפת אוטובוס בתוך העיר אשדוד ובכלל, עמידה בלוח זמנים, דרישות הממונים, עבודת צוות ועוד ערכים כה חשובים כהכנה לחיים נורמטיביים".

נילי אונגו-לוי, אימא של דניאל

"דניאל הרגישה מאושרת בסניף בנק דיסקונט בראשון לציון, היא הרגישה שמאמינים מאד ביכולותיה ומעריכים אותה מאוד על כל מעשיה. היא הלכה בשמחה בכל יום לעבודה והרגישה שכל יום היא לומדת משהו חדש.

התוכנית תרמה לדניאל ביטחון עצמי והיכרות עם עולם המבוגרים. היא למדה לבקש עזרה ולהתמודד עם משימות שנראות בהתחלה קשות. כמו כן, חשוב לדניאל לעבוד ולהתפרנס ולהרגיש כמו שאר בני גילה.

ברצוננו להודות מקרב לב לעמותה על הנכונות וההתגייסות למצוא לדניאל מקום עבודה ועל היחס החם, התומך והלבבי כלפיה".

אידית אזולאי, מעסיקה מחברת מבני תעשייה בע"מ

"תוכנית מצוינת, שמעבר לתרומה שנותנת לעובדים עצמם, יש לה משמעות עצומה מבחינת חשיפת עובדי החברה לאוכלוסיות עם מוגבלות, דבר שלא בא לידי ביטוי ביומיום".

להתראות בשנה הבאה!

צלילים מספרים

מאת: אושרית כוכבא, עו"ס קהילתית, "אופק לילדינו"

במסגרת התוכנית "חלומות מוסיקליים" נהנו השנה כ-40 ילדים עם לקות ראייה מכל רחבי הארץ משיעורי מוסיקה מגוונים. בחרנו להביא את סיפורם של אתי סלומון ואור חיים אושר מירושלים, שלומדים יחד זו השנה השנייה.

אתי, ספרי קצת על עצמך ועל אור חיים

אני אתי סלומון, נשואה למשה ואימא למתן ורחלי, גרה בירושלים.

אני כבדת ראייה, איבדתי את הראייה בהדרגה וכיום אני רואה בעיקר צללים, אור וחושך, קונטרסט בין כהה לבהיר.

לקות הראייה הובילה אותי ללימודי פסנתר. כבר בבית הספר היסודי, היועץ המליץ להורים שלי על לימודי מוסיקה וכך למדתי בתיכון שליד האקדמיה למוסיקה והמשכתי ללימודים גבוהים באקדמיה למוסיקה במסלול .B.A בהכשרת מורים.

לפני כשלוש שנים הצטרפתי כפעילה לצוות המוסיקה של "אופק לילדינו". זהו צוות פעילים שמלווה את תוכנית "חלומות מוסיקליים". בין היתר הוצאנו דיסק של מוסיקאים עם עיוורון ולקות ראייה, הפקנו ערבי התרמה לתוכנית ובנינו מאגר ייחודי בנושא מוסיקה ולקויות ראייה, דרך המאגר הגיע אליי אור חיים אושר.

אור חיים הוא ילד בן 15 לקוי ראייה עם צרכים מיוחדים שלומד בבית הספר "קרן אור" בירושלים.

אור חיים ילד מאוד מוסיקלי עם שמיעה אבסולוטית. הוא נולד פג ועוד כששהה באינקובטור אמו שרה לו שירים והאמינה שהמוסיקה תרפא אותו. אור חיים הגיע אליי ללא ידע מוקדם במוסיקה אבל עם אהבה מאוד גדולה.

תארי את העבודה שלך עם אור חיים

אור חיים ואני נפגשים אחת לשבוע לשיעור פסנתר.

האתגר הגדול עם אור חיים הוא ללמד אותו לנגן בלי ללמוד תווים, לכן בניתי עבורו מתודה מיוחדת שמבוססת על לימוד שירים משמיעה. השיטה מבוססת המון על שמיעה, ניסוי וטעייה וחיקוי.

בנוסף לכך, עוד בתחילת הלימוד התוודעתי לכך שלאור חיים יש בעיה מוטורית ביד שמאל, שמקשה עליו את פעולת הנגינה. בשלב הראשון אור חיים ניגן בשתי הידיים רק את המלודיה (המנגינה) והתחלנו לעבוד משירים שהוא מכיר.

את המושגים התאורטיים החשובים כגון סולמות, אקורדים וכדומה, אני מכניסה תוך כדי הנגינה כדי לא להעמיס על אור חיים.

היה מאתגר לעבור לנגן מיד שמאל ליד ימין ובהמשך ללמוד לנגן מנגינה ביד אחת ואקורדים ביד השנייה, וכן להתגבר על הקואורדינציה המסובכת הדרושה כדי לנגן משהו אחר לגמרי בכל יד.

חשוב היה לי מאוד שאור חיים ילמד לנגן סולמות שונים, גם מורכבים, וזה היה שלב נוסף בנגינה.

איך התגברתם על כך ששניכם לקויי ראייה?

אני מדגימה לו את קטע הנגינה על הפסנתר והוא שם את הידיים שלו על הידיים שלי וכך לומד את התנועתיות (ראה תמונה). לעיתים אני מדגימה לו קצב בטפיחות על הגב והוא מחקה את הטכניקה.

פעמים רבות הוא מפתיע בדברים שאני לא מצפה, הוא מוצא דרכים מקוריות שלא חשבתי עליהן, טכניקות שמתאימות במיוחד לו.

איך ההתקדמות שלו במהלך השנה?

ההתקדמות היא לאין שיעור, בצורה מדהימה. הרבה פעמים הוא מסוגל למצוא שיר עם ליווי בעצמו, כשאני אומרת לו מה הסולם. פעמים רבות אני מוצאת שהשמיעה שלו טובה יותר משלי.

איזה טיפים את יכולה לתת להורים ולמורים לתלמידים עם לקויות ראייה?

עם תלמיד רגיל עובדים הרבה מאוד על "אצבוע" (להתאים כל צליל לאצבע המתאימה), אור חיים בוחר את האצבעות שנוחות לו ואני מאפשרת את זה.

בשנה האחרונה אור חיים הופיע הרבה במסגרת בית הספר בשירה וכן באירוע ה"בליינד דיי" וזה נתן לו המון כוח ואמונה ביכולות שלו.

מה את מקבלת מהלימוד עם אור חיים?

כל כך הרבה! קודם כול, ההכנה שאני עושה לשיעורים אתו. הוא מאוד מאתגר אותי כי צריך ללמד אותו לפחות 2-3 שירים בשיעור, הוא קולט מאוד מהר.

אני מקבלת ממנו המון המון אהבה וכמובן העיסוק לשמו במקצוע שלי נותן לי המון סיפוק.

אני מאוד אוהבת אותו ואת אמו מירי, היא אישה מאוד מיוחדת והפכנו להיות ממש משפחה.

ומירי, אימא של אור חיים מוסיפה:

המוסיקה נותנת לאור חיים המון. הוא מאוד אוהב לשיר ומאז שהתחיל לדבר, הוא שר. בבית הספר הוא מופיע הרבה וראיתי שהמוסיקה תופסת מקום מאוד מרכזי עבורו, המוסיקה היא הכול בשבילו.

אור חיים נולד במהלך החודש השישי להריון והיה בפגייה חמישה חודשים קשים. כדי להרגיע אותו, הייתי שרה לו, והרופאים הראו לי במוניטור איך השירה מרגיעה אותו. בכל פעם שהיו עושים לו בדיקה, הייתי שרה וכך הוא היה רגוע. בהמשך, כשהוא גדל, שמתי לב שהוא קולט יותר טוב בשירה והייתי שרה לו את השם שלו, את הגיל שלו ודברים נוספים כדי שילמד.

בגלל שהאהבה שלו למוסיקה כל כך גדולה רציתי שהוא ילמד לנגן, פניתי ל"אופק לילדינו", ובמסגרת התוכנית "חלומות מוסיקליים" של העמותה הופנינו לאתי.

השיעור הראשון היה אהבה ממבט ראשון. הם התחברו ממש מהר, ומיד ראינו התקדמות מדהימה בלימוד. אור חיים מנגן שירים שהוא מכיר ואתי מלמדת אותו איך לנגן את השירים נכון ומוסיפה לו מושגים תיאורטיים חשובים.

עם הזמן, הצלחתי להסתייע ב"אופק לילדינו", בחברים ובארגונים נוספים וקניתי לו פסנתר,  מאז הוא מנגן בכל רגע פנוי. גם בבית הספר רואים שיפור מדהים, הנגינה נותנת לו המון ביטחון, הוא הולך בבית הספר ומספר לכולם שהוא מנגן והוא ממש מאושר.

אתי ואני ממש חברות, היא אישה מדהימה והיא מלמדת אותי דברים רבים על לקות הראייה שאור חיים לא יכול לספר לי. הקשר בינינו מעשיר ומחזק ותורם לאור חיים המון.

אתם מוזמנים לקרוא עוד על אתי סלומון ועל לימודי מוסיקה לילדים עם לקויות ראייה במאגר המוסיקה שלנו באתר

השנה בחרנו להקדיש את הכנס לנושא המעברים. התייחסנו הן למעברים בפן הרגשי והפסיכולוגי, והן בפן הטכני והפיזי.

הכנס היה מגוון והשתתפו בו אורחים רבים, הורים, צעירים ואנשי מקצוע. כיבדה אותנו בנוכחותה הגב' אנגלטה אקרמנס, נציגת ארגון ההורים ההולנדי.

מדי שנה בפתיחת הכנס אנו מעניקים אותות הוקרה לאנשים או גופים התורמים בעשייתם לילדינו. השנה התמקדנו בתלמידים, מורים ומנהלים הראויים לציון ולהוקרה על פעילותם לשילוב ילדינו במערכת החינוך.

בהזדמנות זו נברך שוב את ד"ר יהודית ברקוביץ' וצוות בית הספר הניסויי "יהודה הלוי" בנתניה – על שילובו של רועי, גב' רותי בן חמו וצוות בית הספר המקיף "שלאון" בקריית גת – על שילובו של שמעון, תלמידי כיתה ט' והמחנכים אביחי וגלית, מ"בית חינוך ע"ש א.ד גורדון" בתל אביב – על שילובו של אוהד, ואת עמוס בריל וכל צוות "מעטפת אירועים" על ההתנדבות לאורך השנים.

אנו מביאים את דבריהם של תלמידי כיתתו של אוהד, מ"בית החינוך ע"ש א.ד גורדון", שנאמרו על הבמה במעמד הענקת אות ההוקרה:

אוהד,

כשהגעת אלינו בכיתה א', לפני תשע שנים, זה הרגיש לנו טיפה מוזר, בכל זאת פעם ראשונה שרובנו רואים אדם עם עיוורון ועכשיו הוא גם איתנו בכיתה.

לא לקח הרבה זמן עד שהבנו ולמדנו על המגבלה, צריך גם להודות לבית הספר על העלאת המודעות, ולמדנו לקבל אותך כפי שאתה.

אתה מצדך, לא הקשית עלינו בכלל להתחבר איתך, ועכשיו כעבור תשע שנים, אין אחד שלא מכיר את הצחוק המתגלגל שלך שרואים אצלך המון או את הידע הנרחב שלך שמזהים בכל שיעור.

אנחנו קבלנו אותך וגם אתה קיבלת אותנו ולמרות שיכולת להתמודד עם החיים בצורה מבואסת ועצובה, פעלת בדיוק בדרך ההפוכה וכולנו מעריכים ואוהבים אותך על זה מאוד.