טיפ בגובה העיניים

חברי צוות “הורה להורה” נותנים לכם טיפים בתחומים שונים, מתוך ניסיונם כהורים לילד/ה עם לקות ראייה או עיוורון.

הטיפ של אימאן עאמר, אמא של רואן

אימאן ורואן

“לפני שעולים לכיתה א’ אני ממליצה להורים לקיים פגישה עם צוות ביה”ס (המנהלת, המורה התומכת, היועצת, המחנכת וכד’), בשיתוף הילד/ה עם לקות הראייה.
חשוב לקיים מפגש עוד טרם כניסתו של ילדכם לבית הספר, על מנת להכין את הצוות הרב מקצועי בצורה המיטבית: לשוחח על לקות הראייה והשפעותיה,
הצרכים וזכויות הילד, כמו גם בקשות אישיות.
יש לדבר גם עם הצוות על האם ובאיזה אופן נושא לקות הראייה/עיוורון ידובר בפני ילדי הכיתה.
כדאי גם לבנות ביחד תכנית עבודה להמשך הדרך ולדאוג לכך שהמידע שהועבר בשיחה יועבר הלאה לכל הצוות החינוכי והמקצועי שעובד עם הילד (ע”י המנהל או המחנכת).
חשוב שהילד/ה עם לקות הראייה יהיה שותף פעיל בפגישה.
אני ממליצה גם להסתובב איתו בבית הספר, על מנת שיכיר את סביבת הלימודים מראש ויפגוש גם באופן אישי את המחנכת והמורה התומכת כדי להפחית את הלחצים שלו לפני כניסתו לביה”ס.”

הטיפ של יעל סרויה, אמא של נועה

יעל ונועה

“הטיפ שלי אליכם, ההורים,
הוא לתת לילדינו מגיל קטן ובהתאם לרמת המסוגלות,את האפשרות להאמין שהם יכולים לעשות פעולות שונות בחיי היומיום ובהצלחה. לדוגמא, לפנות כלים לאחר ארוחה, לסדר את הצעצועים, לארגן מערכת לימודים וכדומה.
כמובן, שתמיד ידינו מושטת לעזרה, אך עלינו לתת לילדים להתמודד, גם אם לפעמים זה קשה.
נועה הייתה בגן אלי”ע עד גיל 6,
קצרה היריעה מלשבח את כל אשר עשו בגן למענה, אך מה שזכור לי יותר מכל הוא החינוך לעצמאות ומסוגלות, גם אם בליבנו מתעוררות ספקות.
פינוי כלי האוכל בתום כל ארוחה, היה דבר שהפך לשגרה, גם כאשר הצלחות והכוסות הוחלפו ברבות השנים מפלסטיק לזכוכית.
כאשר נועה למדה לעלות ולרדת במדרגות בלי מעקה סביב גיל 3, חשקתי שיניים מפחד, אבל נתנו לה את האפשרות לחוות זאת לבדה (כמובן שבהשגחה מסוימת).
אנו כהורים צריכים לתמוך בילדים, לתת עזרה, אך גם לדעת לסמוך עליהם וללמד אותם להיות עצמאיים ובטוחים בעצמם. כך אני מאמינה, הם ילמדו להשתלב בחברה בצורה המיטבית.”

הטיפ של אבישי זלינגר, אבא של בן

תמונה של אבישי ובן

“אנחנו רגילים לחשוב על מקל נחייה כמשהו מרתיע ושלילי,
אבל למעשה העצמאות שהוא נותן יכולה להקל גם על הילד וגם על ההורה.
הטיפ שלי הוא להתייחס למקל בצורה חיובית, אל תפחדו לדבר עליו, אפילו דברו עליו בהומור ובכיף.
למשל תמציאו לו שם או ערכו מסיבת מקל חגיגית ומיוחדת שבה תכניסו את המקל למשפחה. אפשר לערוך חגיגה דומה גם בכיתה.”

הטיפ של מיכל אגמון, אמא של גלית

“חשוב לתת לילד/ה עם לקות הראייה משימות, במסגרת היכולות שלו, כמו לשאר בני המשפחה.
למה?
על מנת לחנך אותו לעצמאות.
על מנת שיבין שלמרות המוגבלות יכול לעזור.
על מנת שיראו האחרים שלא מוותרים לו בגלל המוגבלות
.”

הטיפ של הלנה ששון, אמא של אופק

תמונה של הלנה ואופק

חשוב לתמוך בילדים שלנו ולהסכים להיות איתם
לא רק ברגעים הטובים והשמחים
אלא גם ברגעים הקשים והכואבים.
בהתמודדות עם לקות ראייה יש גם הצלחות ושמחות, אך גם רגעי קושי וכאב.
חשוב להקשיב לילד, להכיל אותו ולתת לו תחושה שאנחנו כאן לצידו ושהוא לא לבד עם זה.
זה לא פשוט, כהורה, לראות את הילד שלך ברגעים קשים, אך עבורו זה מאוד חשוב שתלווה אותו
גם ברגעים הללו.”

הטיפ של גילה זיידל, אמא של נילי

תמונה של גילה ונילי

“הטיפ שלי אליכם, ההורים,
הוא לדבר על לקות הראייה או העיוורון חופשי אפילו כהומור שחור. לא להתבייש או לפחד להגיד את המילים עיוורון, לקות ראייה, שם המחלה..
בעזרת הומור יותר קל לקבל, לדבר, להתמודד עם המציאות.

אני מאמינה שכשאנחנו ההורים נעביר לילד וגם לאחים שלו את המסר שלקות הראייה או העיוורון הוא נושא שאפשר לדבר עליו בפתיחות ואפילו לצחוק עליו, גם הוא ירגיש בנח לעשות זאת, גם איתנו בני המשפחה אבל גם עם הסובבים אותו מחוץ לבית (חברים, מורים וכדומה). 

לדוגמא:
כשיוצאים לטייל כל המשפחה שואלים: מי לוקח את ה’מזוודה’?
כשהילד עם לקות הראייה/עיוורון לא רואה את החפץ אז אומרים: “מה, אתה לא רואה את זה?
ועוד…”

הטיפ של רכזות צוות הורה להורה

“אנשי מקצוע יכולים לסייע, לתת כלים, להכווין.
יחד עם זאת, רק הורה שחווה התמודדות דומה לשלך יוכל להבין בדיוק על מה אתה מדבר,
לתרום לך מהניסיון האישי שלו ולדבר איתך בגובה העיניים.

כשאנחנו, כצוות, פוגשות את ההורים שמכירים את העמותה כבר זמן רב,
אנו שומעות מהם שהנקודה בה שוחחו לראשונה עם הורה אחר הייתה נקודת מפנה חיובית ומשמעותית
שקידמה אותם ואת המשפחה כולה ושיפרה את איכות חייהם.

אנו ממליצות לכם בחום לא לפספס את ההזדמנות הזו
ולהרגיש בנח לפנות לצוות הנפלא של “הורה להורה” שישמח ללוות אתכם.

צוות הורה להורה